אור
שיעור ג' - בימי בין המצרים תשפ"ה לפ"ק - בספר נצח ישראל – במשנתו של מהר"ל ביאור: גודל ענין עניית אמן יהא שמיה רבא ספר נצח ישראל - פרק כב אחר שהתבאר לך כי האומה הזאת, אשר בחר בה השם יתברך, היא עיקר המציאות בעולם, ובשביל כך כאשר באו בגלות נחשב דבר גדול מאוד, שיהיה השתנות בדבר שהוא עיקר העולם ובפרק קמא דברכות (ג.) תניא אמר רבי יוסי, פעם...
info_outlineאור
שיעור ב' - בימי בין המצרים תשפ"ה לפ"ק - בספר נצח ישראל פרק ד' במשנתו של מהר"ל הנושא: טובה ציפורנן של ראשונים מכריסו של אחרונים - גדלות ישראל בזמן בית הראשון ספר נצח ישראל - פרק ד אף כי יש בזה עוד סוד נסתר ונעלם למה בית המקדש ראשון חרב על אלו ג' עבירות, ומקדש שני על ידי שנאת חנם, ואפרש אותו ברמז, ותבין אותו. וזה כי מקדש ראשון היה...
info_outlineאור
שיעור א' -בימי בין המצרים תשפ"ה לפ"ק - בספר נצח ישראל פרק ד' – במשנתו של מהר"ל הנושא: מפני מה נחרב הבית ראשון בשביל ג' העבירות – והבית שני מפני שנאת חינם בפרק קמא דיומא (ט ע"ב) מקדש ראשון מפני מה חרב, מפני שהיה בו ג' דברים; עבודה זרה, וגלוי עריות, ושפיכות דמים. עבודה זרה, דכתיב (ישעיה כח, כ) "כי קצר המצע מהשתרע". מאי "כי קצר המצע מהשתרע",...
info_outlineאור
מראי מקומות – במשנתו של מהר"ל – פרשת חקת - תשפ"ה לפ"ק ביאור: בפנימיות מאמר חז"ל - מחנה ישראל כמה הוי, תלתא פרסה, איעקר טורא בר תלתא פרסי תורה ספר במדבר פרק כא - פרשת חקת וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתָם הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה אֶדְרֶעִי (לד) וַיֹּאמֶר ה’ אֶל משֶׁה...
info_outlineאור
מראי מקומות – במשנתו של מהר"ל – פרשת קרח - תשפ"ה לפ"ק הנושא: נתינה לאלקות הוא בחירה שהוא נבחר מן השאר במדבר פרק טז - פרשת קרח (ג) וַיִּקָּהֲלוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה' רש"י כלם קדושים - (תנחומא) כולם שמעו דברים...
info_outlineאור
מראי מקומות – במשנתו של מהר"ל – פרשת שלח תשפ"ה לפ"ק הנושא: מדוע הבכי' של חנם גרם גזירת הגלות במדבר פרק יד - פרשת שלח לך וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא תלמוד בבלי מסכת תענית דף כט/א ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא אמר רבה אמר רבי יוחנן (אותו היום ערב)...
info_outlineאור
במשנתו של מהר"ל - פרשת בהעלותך - תשפ"ה לפ"ק מאמר עה"פ עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה' ...
info_outlineאור
בעזהשי"ת מראי מקומות – במשנתו של מהר"ל – פרשת נשא תשפ"ה לפ"ק מאמר אודות: הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת קָרְבָּנוֹ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב דרשות המהר"ל - דרוש לשבת הגדול ובמדרש (ויקרא פ"ח) ...רבי יהודה אומר חביב קרבנם של נשיאים לפני הקב"ה כשירה שאמרו ישראל בים, כתיב התם זה אלי ואנוהו, וכאן כתיב זה קרבן נחשון בן עמינדב....
info_outlineאור
בעזהשי"ת מראי מקומות – במשנתו של מהר"ל – חג השבועות תשפ"ה לפ"ק מאמר: אודות מעלות התורה ספר תפארת ישראל - פרק מו ובמדרש (שמו"ר פל"ג) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו, אל תעזובו המקח שנתתי לכם יש לך אדם שלוקח מקח יש בו זהב ואין בו כסף יש בו כסף ואין בו זהב, אבל המקח שנתתי לכם יש בו זהב ויש בו כסף שנאמר אמרות ה' אמרות טהורות כסף...
info_outlineאור
בעזהשי"ת מראי מקומות – במשנתו של מהר"ל – פרשת בה"ב תשפ"ה לפ"ק הנושא: אטייל עמכם בגן עדן ספר ויקרא פרק כו (ג) אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם (יב) וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכֲכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לאלקים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם רש"י על ויקרא פרק כו פסוק יב (יב) והתהלכתי בתוככם -...
info_outlineחג השבועות תשפ"ד לפ"ק - מראי מקומות - במשנתו של מהר"ל ספר תפארת ישראל פ' כ"ז
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף סח/ב
אמר רבי אלעזר הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם מאי טעמא יום שניתנה בו תורה הוא
רש"י
דבעינן נמי לכם - שישמח בו במאכל ומשתה, להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל שנתנה תורה בו:
תלמוד בבלי מסכת על פסחים דף סח/ב
רב יוסף ביומא דעצרתא אמר עבדי לי עגלא תלתא אמר אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא
רש"י
תילתא - שלישי לבטן, ומובחר הוא
עבדי לי - היה מצוה לאנשי ביתו להכין לו סעודה
אי לאו האי יומא - שלמדתי תורה ונתרוממתי הרי אנשים הרבה בשוק ששמן יוסף, ומה ביני לבינם
ספר תפארת ישראל - פרק כז
אמנם מה ששואלים בני אדם כי אם חג השבועות הוא בשביל שנתן לנו התורה, למה כתב (במדבר כ"ח) וביום הבכורים בהקריבכם מנחה ולא כתב ביום מתן תורה מאחר שעיקר היום טוב הוא בשביל התורה, כמו שאנו אומרים זמן מתן תורתנו, אין זה שאלה כלל כי השם יתברך נתן למועדים זמן אשר הם שמחת ישראל אשר זכו אל הטוב כמו שאמר בחג המצות שבו יצאו ישראל מבית עבדים וסוכות כי בסוכות הושבתי אתכם וביום הכפורים כי ביום הזה יכפר עליכם, ובחג השבועות התורה שנתנה בו נתנה מהשם יתברך והיא לעול על ישראל והרי אומות העולם לא היו רוצים לקבל התורה ואף כי אנו אומרים זמן מתן תורתנו היינו משום שקבלנו התורה בעצמנו ואמרנו נעשה ונשמע אבל מכל מקום השם יתברך הנותן התורה היה כופה ההר עליהם שיקבלו התורה בעל כרחם מפני שהיא עול עליהם ואיך יכתוב בתורה זמן מתן תורה שנתן השם יתברך בגזרתו על האדם. ומזה הטעם לא נכתב גם כן בראש השנה הטעם שהוא יום הדין מפני כי הדין מצד עצמו אינו מקובל ואינו נוח לאדם ולכך לא תלה המועד בזה רק נכתב זכרון תרועה והזכירה שנזכר על ידי תרועה לפני הקדוש ברוך הוא לטובה, וכן הוא הזכירה בכל מקום..