במשנתו של מהר"ל - פרשת שמיני - תשפ"ה לפ"ק
אור
מראי מקומות – במשנתו של מהר"ל – פרשת שמיני תשפ"ה לפ"ק הנושא: קבלת יסורין באהבה ותכלית מדריגות באהבת ה' ספר ויקרא פרק י (א) וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה’ אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם (ב) וַתֵּצֵא אֵשׁ...
info_outline
שיעור ד' הכנה לפסח תשפ"ה לפ"ק - בספר גבורות השם למהר"ל
אור
שיעורים בספר גבורות השם למהר"ל - שיעור ד' הכנה לפסח תשפ"ה לפ"ק פרק נ"ז – סדר המכות של דצ"ך עד"ש באח"ב ספר גבורות השם - פרק נז ואלו מכות נתן רבי יהודה בהם סימנים דצ"ך עד"ש באח"ב, ויש לדקדק מה חדש רבי יהודה בסימן הזה ומה צריך לסימן הזה. ובודאי כאשר ראה רבי יהודה באלו מכות דבר מסודר נתן לסדר שלהם סדר ראוי, וזה שראה כי היה מכת...
info_outline
שיעור ג' הכנה לפסח תשפ"ה לפ"ק - בספר גבורות השם למהר"ל
אור
שיעורים בספר גבורות השם למהר"ל – הכנה לפסח תשפ"ה לפ"ק שיעור ג' ביאורי הגדה של פסח וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹקי אֲבוֹתֵינוּ, וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹקי אֲבוֹתֵינוּ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר, וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם...
info_outline
שיעור ב' הכנה לפסח תשפ"ה לפ"ק - בספר גבורות השם למהר"ל
אור
מראי מקומות של שיעורים בספר גבורות השם למהר"ל שיעור ב' - המשך פרק נ"ד חלק ב' ביאורי הגדה של פסח אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט, וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה אָנוּס עַל פִּיַ הדִּבּוּר ספר גבורות השם - פרק נד וירד מצרימה אנוס על פי...
info_outline
שיעור א' הכנה לפסח תשפ"ה לפ"ק בספר גבורות השם למהר"ל
אור
שיעור א' תשפ"ה לפ"ק - בספר גבורות השם פרק נ"ד - ביאורי הגדה של פסח הגדה של פסח מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, וְעַכְשָׁיו קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבוֹדָתוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר, וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל הָעָם כֹּה אָמַר ה' אֱלֹקי יִשְֹרָאֵל, בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם תֶּרַח...
info_outline
במשנתו של מהר"ל - שיעור ג' - פורים תשפ"ה לפ"ק
אור
מראי מקומות - במשנתו של מהר"ל – פורים - תשפ"ה לפ"ק שיעור ג' – ביאור בפתחתא דרב נחמן בר יצחק, ורבא ספר אור חדש בפתיחה רב נחמן בר יצחק (שם) פתח לה פתחא להאי פרשתא מהכא, (תהלים קכד ב) שיר המעלות לדוד לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם, ולא מלך, פירש זה שבא לומר כי ענין המן היה הפורעניות שלא היה בכל הצרות שעברו על ישראל כי נמכרו להשמיד...
info_outline
במשנתו של מהר"ל – שיעור א' - פורים תשפ"ה לפ"ק
אור
מראי מקומות - במשנתו של מהר"ל – פורים - תשפ"ה לפ"ק שיעור א' – ביאור בפתחתא דרבי אבא בר כהנא ספר אור חדש עמוד סד (מגילה י, ב) רבי אבא בר כהנא פתח לה פתחא להאי פרשתא מהכא (קהלת ב, כו) כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת וג' כי לאדם שטוב לפניו זה מרדכי, (שם) ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס זה המן, (שם) לתת לטוב לפני האלוקים זה מרדכי דכתיב ביה...
info_outline
במשנתו של מהר"ל - שיעור ב' - פורים תשפ"ה לפ"ק
אור
מראי מקומות - במשנתו של מהר"ל – פורים - תשפ"ה לפ"ק שיעור ב' – ביאור בפתחתא דרבי אבא בר עפרון, ריש לקיש, רבי אלעזר ספר אור חדש עמוד סה רבי אבא בר עפרון (מגילה י, ב) פתח לה פתחא להאי פרשתא מהכא (ירמיה מט, לח) ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים נאום ה', מלך זו ושתי, ושרים זו המן ועשרת בניו פירש כי גם דבר זה היה סבה למעשה...
info_outline
במשנתו של מהר"ל - פרשת תרומה - תשפ"ה לפ"ק
אור
מראי מקומות - במשנתו של מהר"ל - פרשת תרומה - תשפ"ה לפ"ק הנושא: כל ענין הבית שכלי ואין עיקר הביהמ"ק היה העצים והאבנים הגשמיים כלל ספר שמות פרק כה ח) וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם (ט) כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ רש"י על...
info_outline
במשנתו של מהר"ל - פרשת משפטים - תשפ"ה לפ"ק
אור
מראי מקומות - במשנתו של מהר"ל - פרשת משפטים - תשפ"ה לפ"ק הנושא: פנימיות מצוות הלוואה פרשת משפטים - פרק כב (כד) אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנשֶׁה לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ רש"י על שמות פרק כב פסוק כד - רבי ישמעאל אומר כל אם ואם שבתורה רשות חוץ מג' וזה אחד מהן(כד) אם כסף תלוה...
info_outlineחג השבועות תשפ"ד לפ"ק - מראי מקומות - במשנתו של מהר"ל ספר תפארת ישראל פ' כ"ז
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף סח/ב
אמר רבי אלעזר הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם מאי טעמא יום שניתנה בו תורה הוא
רש"י
דבעינן נמי לכם - שישמח בו במאכל ומשתה, להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל שנתנה תורה בו:
תלמוד בבלי מסכת על פסחים דף סח/ב
רב יוסף ביומא דעצרתא אמר עבדי לי עגלא תלתא אמר אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא
רש"י
תילתא - שלישי לבטן, ומובחר הוא
עבדי לי - היה מצוה לאנשי ביתו להכין לו סעודה
אי לאו האי יומא - שלמדתי תורה ונתרוממתי הרי אנשים הרבה בשוק ששמן יוסף, ומה ביני לבינם
ספר תפארת ישראל - פרק כז
אמנם מה ששואלים בני אדם כי אם חג השבועות הוא בשביל שנתן לנו התורה, למה כתב (במדבר כ"ח) וביום הבכורים בהקריבכם מנחה ולא כתב ביום מתן תורה מאחר שעיקר היום טוב הוא בשביל התורה, כמו שאנו אומרים זמן מתן תורתנו, אין זה שאלה כלל כי השם יתברך נתן למועדים זמן אשר הם שמחת ישראל אשר זכו אל הטוב כמו שאמר בחג המצות שבו יצאו ישראל מבית עבדים וסוכות כי בסוכות הושבתי אתכם וביום הכפורים כי ביום הזה יכפר עליכם, ובחג השבועות התורה שנתנה בו נתנה מהשם יתברך והיא לעול על ישראל והרי אומות העולם לא היו רוצים לקבל התורה ואף כי אנו אומרים זמן מתן תורתנו היינו משום שקבלנו התורה בעצמנו ואמרנו נעשה ונשמע אבל מכל מקום השם יתברך הנותן התורה היה כופה ההר עליהם שיקבלו התורה בעל כרחם מפני שהיא עול עליהם ואיך יכתוב בתורה זמן מתן תורה שנתן השם יתברך בגזרתו על האדם. ומזה הטעם לא נכתב גם כן בראש השנה הטעם שהוא יום הדין מפני כי הדין מצד עצמו אינו מקובל ואינו נוח לאדם ולכך לא תלה המועד בזה רק נכתב זכרון תרועה והזכירה שנזכר על ידי תרועה לפני הקדוש ברוך הוא לטובה, וכן הוא הזכירה בכל מקום..