שבועות ח - י"א באייר, 9 במאי

הדף היום מוקדש לע"נ דודי, ריצ'רד כהן, נפתלי בן יוסף הכהן והענע, שנפטר השבוע. דודי אהב את כולם והיה אהוב על כולם.

שעיר החטאת הנעשה בפנים ביום הכיפורים מכפר על חטאים של מי שידע שהוא טמא, ואז שכח ונכנס למקדש או אכל קודשים בטומאה ועדיין לא נזכר שהוא טמא. ברייתא מסבירה מהיכן דבר זה נלמד. הגמרא מנתחת את החלקים השונים של הברייתא.

תחילה, הברייתא הציעה שאולי הוא מכפר על שלוש העבירות החמורות ביותר - עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות. הגמרא מסבירה הצעה זו - באיזה אופן של ביצוע עבירות אלה היה אפשר לחשוב שקרבן זה יכול לכפר?

הדעה הראשונה בברייתא, רבי יהודה, היא שכניסה למקדש/אכילת קודשים בטומאה היא מיוחדת במינה ('חלק הכתוב') ולכן ברור שזה מה שמתכפר על ידי קרבן מיוחד זה. הגמרא מסבירה למה התכוונה הברייתא ב'חלק הכתוב' - כי יש לה קרבן עולה ויורד. קיימים מספר קרבנות אחרים שהם גם מיוחדים במינם, כגון, עבודה זרה שבה ניתן להביא רק קרבן חטאת של שעירה, אישה לאחר לידה, מצורע, ונזיר שנטמא שגם יכולים להביא קרבן עולה ויורד. מדוע אלה אינם נחשבים 'חלק הכתוב'?

רבי שמעון לומד שהקרבן מכפר על טומאת מקדש וקודשיו מהפסוק עצמו המתאר את הקרבן, שכן נאמר "וכיפר על הקודש מטומאות". מדוע רבי יהודה לא קיבל את ההבנה הזו - כיצד הוא מבין את הפסוק?

מדוע קרבן זה אינו מכפר על כל החטאים הקשורים לטומאה? מדוע זה רק עבור אדם שידע בתחילה שהוא טמא, ואז שכח, ואין לו מודעות לחטא? הברייתא מסבירה שזה מכפר על משהו שלא מתכפר על ידי קרבן יחיד, כפי שניתן ללמוד מהפסוק. מה ההוה אמינא של דרשה זו שאינו כבר ברור?

דרשה אחרת בברייתא מלמדת מדוע הוא מכפר דווקא על חטא שיכול בסופו של דבר להתכפר על ידי קרבן חטאת יחיד (כאשר האדם יבין שחטא), ולא על מקרה שבו האדם לא ידע לפני כניסתו למקדש שהוא היה טמא, שכן מקרה כזה לעולם לא יחייב הבאת קרבן יחיד. מדוע יש צורך להוציא מקרה זה, אם כבר ידוע שהאחרון מתכפר על ידי קרבן חטאת שדמו מוזה על המזבח החיצון ביום הכיפורים?

אם הקרבן אינו מכפר לחלוטין על החטא, אלא פשוט מספק כפרה עד לזמן שהחוטא מבין את חטאו ומביא קורבן יחיד, מה המטרה של הכפרה הזמנית? רבי זירא ורבא מציעים כל אחד תשובה מוצעת - או לכפר על החטא במקרה שהחוטא ימות לפני שהבין את חטאו או להגן מפני ייסורים.

אם סוג החטא שמתכפר על ידי קרבן החטאת החיצון נלמד מקרבן החטאת הפנימי, מדוע הפנימי לא יכול לכפר על שני סוגי החטאים? או מדוע החיצון לא יכול לכפר על שניהם?