עבודה זרה יט - י"א בתמוז, 7 ביולי

בתהילים א:א, הפסוק מתחיל במילים "אַשְׁרֵי הָאִישׁ". לפי רבי יונתן, האיש הוא אברהם, שלא התחבר עם דור הפלגה, אנשי סדום והפלשתים. פסוק דומה בתהילים קיב:א משתמש באותו ביטוי – "אַשְׁרֵי אִישׁ" – ירא את ה'. מדוע משתמשים בלשון זכר ולא בלשון נקבה? מוצעות שתי תשובות: אשרי האדם שחוזר בתשובה בעודו צעיר, או אשרי האדם שמצליח לשלוט ביצר הרע שלו כמו גבר – כלומר, כלוחם המתגבר על אויביו. המשך הפסוק הוא: "בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד", ומוסבר שזהו אדם שעושה מצוות לשם קיום המצווה עצמה, ולא לשם קבלת שכר.

בפסוקים תהילים א:א–ב נאמר שאשרי האדם שאינו יושב עם רשעים, אלא חפץ בתורת ה'. רבי לומד מהפסוק הזה שאדם יכול ללמוד תורה רק מהחלקים שהוא חפץ בהם. רבא מפרש את הפסוק באותו אופן ומסיק ממנו ומפסוקים אחרים רעיונות נוספים על שלבי לימוד התורה והדרכים הראויות ללימוד.

מהו השכר שמקבלים על לימוד תורה?

המשנה אוסרת לבנות את האזור בבית המרחץ שנבנה עבור עבודה זרה. רבי אלעזר בשם רבי יוחנן מסביר שאם אדם קיבל תשלום – מותר להשתמש בכסף. כיצד זה מוסבר?

המשנה אינה מתירה להכין תכשיטים לעבודה זרה, אך רבי אליעזר פוסק שמותר לקבל תשלום על כך.

מכיוון שאסור למכור קרקע לנוכרי בארץ ישראל, גם אסור למכור חפצים המחוברים לקרקע, אלא אם כן הם כבר מנותקים. רבי יהודה מתיר למכור אותם אם הכוונה היא לנתקם לאחר המכירה.