עבודה זרה לד - כ"ו בתמוז, 22 ביולי

האם כלי חרס מצופים סופגים, ואם כן — עד כמה? האם ניתן להכשירם? מרימר נראה כי פוסק פסיקות סותרות בנושא זה, במיוחד לכלים שהכילו יין של עובדי עבודה זרה לעומת הכשרת כלים לפסח. כיצד מיושבת הסתירה?

שאלו את רבי עקיבא שלוש שאלות, ואחת מהן עסקה בכדי חרס שהיו בבעלות עכו"ם. משלא ידע את התשובה במקום, הלך לבית המדרש ושם מצא את ההלכות הנכונות. ניתן להשתמש בכדים לאחר שלא נעשה בהם שימוש ליין במשך שנים־עשר חודש.

זרעי ענבים, קליפות ענבים ותבשיל דגים (מורייס) המוזכרים במשנה נדונים בפירוט, לצד הסוגיות ההלכתיות שהם מעלים. חכמים שונים מזכירים פריטים שניתן להשתמש בהם לאחר שנים־עשר חודש ללא צורך בהכשרה.

מדוע הגבינות מאונייקי אסורות? ריש לקיש מציע הסבר, אך מקשים על תשובתו בשל אמירה אחרת שלו הנראית כסותרת את דבריו. פתרון הקושי כולל הבהרה של דבריו המקוריים.

צואת שור שנגח וניתן לו דין סקילה אינה אסורה, אף שהשור עצמו אסור. לעומת זאת, צואת בעל חיים ששימש לעבודה זרה — אסורה. ההבחנה בין שני המקרים מוסברת הן על ידי הגיון והן בעזרת תמיכה מפסוקים בתורה. רבא מוסיף כי ניתן להשתמש גם במשנתנו כבסיס לדינים אלו.