עבודה זרה לו - כ"ח בתמוז, 24 ביולי

הדף היום מוקדש ע"י דורין סמואלס לשלושים של אמה, אלה בת רחמיאל וריבה לאה ז"ל. 

רב ושמואל חלוקים בשאלה מדוע נאסר שמן של אינם יהודים על יהודים ומי גזר את האיסור. רב סבור שדניאל גזר את האיסור כדי למנוע חתנות, ואילו שמואל טוען שהאיסור נובע מטעמי כשרות, משום שהשמן נספג בכלים שהכילו מאכלים לא כשרים.

שלוש קושיות מובאות על שיטתו של רב ומדייקים את שיטתו בהתאם למקורות שהובאו. לפי רב, דניאל אסר את השמן בעיר, והלל ושמאי הרחיבו את האיסור לשדות במסגרת שמונה-עשרה הגזרות שנקבעו ביום שבו תלמידי שמאי עלו במספרם על תלמידי הלל והעבירו את ההחלטות ברוב קולות.

באותו יום נאסרו גם היין והלחם של אינם יהודים עקב חשש מבנותיהן – שעלול להוביל לעבודה זרה ול"דבר אחר". שתי פרשנויות מובאות על באיסור ל"בנותיהן": רב נחמן בר יצחק סובר שכל הנשים הללו נחשבות כנידות מלידה, ואילו גניבא, בשם רב, טוען שהגזירה היתה על חתנות. הגמרא מקשה על רב – הרי חתנות כבר אסורה מהתורה! לאחר סדרת תשובות וקושיות נוספות, יש שתי הבנות אפשריות ברב. או שאיסור התורה רק חלה על חתנות עם נשים משבעת העמים והלל ושמאי גזרו על השאר. או לפי שסובר שאיסור חתנות זה על כל אינו יהודיה, הגזירה באה לאסור ייחוד עם אישה שאינה יהודייה.

מה זה "דבר אחר" שהזכירו קודם שגזרו עליו?