loader from loading.io

זבחים נח - כ' בחשון, 11 בנובמבר

דף יומי לנשים - הדרן

Release Date: 11/11/2025

זבחים סט -שבת ב' בכסלו, 22 בנובמבר show art זבחים סט -שבת ב' בכסלו, 22 בנובמבר

דף יומי לנשים - הדרן

הגמרא ממשיכה לדון בשאלה האם מליקה שנעשית על ידי זר, מי שאינו כהן, מוציאה את העוף מטומאת נבילה. חזקיה מביא פסיקה: אם זר ביצע מליקה והעוף הונח בכל זאת על גבי המזבח אין מורידים אותו. לעומת זאת, במקרה דומה שבו קמיצה נעשית על ידי זר, מורידים את זה מהמזבח. עולה השאלה: מדוע יש הבדל בין שני המקרים? נשנית ברייתא שמביאה מקור מהתורה לדיני המשנה...

info_outline
זבחים סח -ראש חודש כסלו - א' בכסלו, 21 בנובמבר show art זבחים סח -ראש חודש כסלו - א' בכסלו, 21 בנובמבר

דף יומי לנשים - הדרן

 

info_outline
זבחים סז -כ זבחים סז -כ"ט בחשון, 20 בנובמבר

דף יומי לנשים - הדרן

info_outline
זבחים סו -כ זבחים סו -כ"ח בחשון, 19 בנובמבר

דף יומי לנשים - הדרן

info_outline
זבחים סה -כ זבחים סה -כ"ז בחשון, 18 בנובמבר

דף יומי לנשים - הדרן

המשנה מפרטת, כפי שעשתה בפרק ב', זבחים כ"ט:ב, מצבים שונים שבהם מחשבה יכולה או אינה יכולה ליצור מצב של פיגול, שבו אכילת הבשר תגרור עונש כרת. רבי יהודה חולק על אחת ההלכות, וסובר שאם נעשתה מליקה בעוף בכוונה להקריב את הדם לאחר הזמן, ולאחר מכן נסחט הדם בכוונה לשרוף את הבשר מחוץ לעזרה – הרי זה פיגול, שכן אף על פי שהקרבן נפסל מסיבות אחרות,...

info_outline
זבחים סד -כ זבחים סד -כ"ו בחשון, 17 בנובמבר

דף יומי לנשים - הדרן

שלושה מעשים נעשו בתחתית המזבח בצד דרום-מערב, כפי שנדרש מפסוקים בתורה. עולת העוף הובאה בדרך כלל בצד דרום-מזרח, כדי שהכהן יהיה קרוב לבית הדשן, שם נזרקו חלקים מהעוף כדי להיפטר מהם. שלושה מעשים נעשו בראש המזבח בצד דרום-מערב, והכהן המבצע את הפעולה היה הולך ישירות לשם במקום להקיף את המזבח כולו. הסיבה לכך הייתה כדי למנוע פגיעה בפריטים...

info_outline
זבחים סג -כ זבחים סג -כ"ה בחשון, 16 בנובמבר

דף יומי לנשים - הדרן

כל העליות בבית המקדש היו בשיפוע של שלוש אמות לאורך על אמה אחת בגובה, חוץ מהכבש של המזבח, שהיה בעל שיפוע מתון יותר של שלוש וחמש תשיעיות אמות. הסיבה לכך היא שהכהנים היו צריכים לשאת את איברי הקרבנות אל ראש המזבח. הקמיצה – לקיחת קומץ מהמנחה – הייתה יכולה להיעשות בכל מקום בעזרה. שיירי המנחה נאכלו על ידי הכהנים הזכרים, יכלו להיות מוכנים...

info_outline
זבחים סב - שבת כ זבחים סב - שבת כ"ד בחשון, 15 בנובמבר

דף יומי לנשים - הדרן

רב יוסף מציע שני הסברים נוספים מדוע המזבח בבית המקדש השני נבנה גדול יותר מהמזבח בבית המקדש הראשון. כאשר נבנה בית המקדש השני, איך ידעו איפה לקבוע את המיקום המדויק של המזבח? מובאות שלוש תשובות. אילו חלקים מן המזבח חיוניים לביצוע עבודות הקרבנות? הכבש של המזבח היה ממוקם בצידו הדרומי, ורוחבו היה שש עשרה אמות ואורכו שלושים ושתיים...

info_outline
זבחים סא - כ זבחים סא - כ"ג בחשון, 14 בנובמבר

דף יומי לנשים - הדרן

האם ניתן לאכול קודשים קלים כאשר אין מזבח? אביי הוכיח מתוך ברייתא של רבי ישמעאל שאין לאוכלם. רבי ירמיה הקשה על דברי אביי מתוך סתירה בין ברייתות, ויישב את הסתירה באופן שמאפשר אכילת קודשים קלים גם ללא מזבח. עם זאת, רבינא מציע יישוב חלופי לסתירה, והגמרא מביאה יישוב נוסף. רב הונא אומר בשם רב שמזבח המשכן בשילה היה עשוי מאבנים. אך הוקשה...

info_outline
זבחים ס - כ זבחים ס - כ"ב בחשון, 13 בנובמבר

דף יומי לנשים - הדרן

בזבחים נט, הוקשה על שיטת רב הסובר שקרבן שנשחט כאשר המזבח פגום – פסול. הסתירה הייתה מדבריו של רב עצמו, שהתיר להקטיר קטורת גם כאשר המזבח הוסר. התירוץ שניתן הוא שכמו שרבא הסביר שרבי יהודה הבחין בין דם להקטרה (ודרש מזבח שלם לדם), כך גם רב הבחין בין דם להקטרת הקטורת (ודרש מזבח שלם לשחיטה וזריקת הדם). היכן אמר רבא את דבריו על רבי יהודה?...

info_outline
 
More Episodes

דף נלווה

אם קדשי קודשים נשחטו על גבי המזבח – האם זו שחיטה כשרה? רבי יוסי סובר שדינה כאילו נשחטו בצפון, ולכן היא כשרה. לעומתו, רבי יוסי ברבי יהודה סובר שהיא כשרה רק אם נשחטה בחצי הצפוני של המזבח.

רב אסי מביא בשם רבי יוחנן שרבי יוסי סבר שהמזבח כולו היה בצפון. הוא מוסיף שכאשר אמר רבי יוסי "כאילו בצפון" כוונתו להדגיש שאף על פי שהתורה דורשת לשחוט "על ירך המזבח צפונה," גם שחיטה על גבי המזבח נחשבת כשר, ולא רק ליד.

רבי זירא מקשה על פירושו של רב אסי בכך שאם מייסמים אותו על שיטת רבי יוסי ברבי יהודה, זה סותר אמירה אחרת שרב אסי אמר בשם רבי יוחנן - שלפיו אם שחט על הקרקע שעליה עומד המזבח, השחיטה פסולה.

רב אסי משיב ששניהם – רבי יוסי ורבי יוסי ברבי יהודה – למדו את שיטתם מהפסוק בשמות כ"כ "וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך." האם הכוונה היא שגם עולות וגם שלמים יכולים להישחט על כל חלקי המזבח, או שמא הכוונה היא שעולות נשחטות בחצי הצפוני ושלמים בחצי הדרומי?

רב אחא מדפתי שואל את רבינא כיצד להבין את דברי רבי יוחנן, שלפיהם אם שחט על הקרקע שעליה עומד המזבח – השחיטה פסולה.

רבי זירא חוזר לדברי רבי יוחנן, שלפיהם רבי יוסי סובר שהמזבח כולו בצפון, ומחפש לכך מקור במשנה. הוא מצטט את המשנה במסכת תמיד כ"ט ע"א, המתארת את מיקום המערכה השנייה – בפינת דרום-מערב, ארבע אמות לצפון. רבי זירא טוען, על פי הסברו של רבי יוסי לצורך שהמערכה תהיה מול פתח ההיכל, שניתן להוכיח מכאן שרבי יוסי סבר שהמזבח כולו היה בצפון.

אך רב אדא בר אהבה דוחה את ראייתו של רבי זירא, ומציע לפרש את המשנה לפי שיטת רבי יהודה, שסבר שהמזבח היה חציו בצפון וחציו בדרום – כלומר, היה ממוקם במרכז העזרה.