מהר"ל - פרשת כי תבא - הנושא: וּמִשֶּׁפַע מִצְוַת תְּפִלִּין יִתְמַשֵּׁךְ עָלַי לִהְיוֹת לִי חַיִּים אֲרֻכִים וְשֶׁפַע קֹדֶשׁ וּמַחֲשָׁבוֹת
Release Date: 09/19/2024
אור
שיעורים בספר גבורות השם למהר"ל – הכנה לפסח תשפ"ה לפ"ק שיעור ג' ביאורי הגדה של פסח וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹקי אֲבוֹתֵינוּ, וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹקי אֲבוֹתֵינוּ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר, וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם...
info_outlineאור
מראי מקומות של שיעורים בספר גבורות השם למהר"ל שיעור ב' - המשך פרק נ"ד חלק ב' ביאורי הגדה של פסח אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט, וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה אָנוּס עַל פִּיַ הדִּבּוּר ספר גבורות השם - פרק נד וירד מצרימה אנוס על פי...
info_outlineאור
שיעור א' תשפ"ה לפ"ק - בספר גבורות השם פרק נ"ד - ביאורי הגדה של פסח הגדה של פסח מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, וְעַכְשָׁיו קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבוֹדָתוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר, וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל הָעָם כֹּה אָמַר ה' אֱלֹקי יִשְֹרָאֵל, בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם תֶּרַח...
info_outlineאור
מראי מקומות - במשנתו של מהר"ל – פורים - תשפ"ה לפ"ק שיעור ג' – ביאור בפתחתא דרב נחמן בר יצחק, ורבא ספר אור חדש בפתיחה רב נחמן בר יצחק (שם) פתח לה פתחא להאי פרשתא מהכא, (תהלים קכד ב) שיר המעלות לדוד לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם, ולא מלך, פירש זה שבא לומר כי ענין המן היה הפורעניות שלא היה בכל הצרות שעברו על ישראל כי נמכרו להשמיד...
info_outlineאור
מראי מקומות - במשנתו של מהר"ל – פורים - תשפ"ה לפ"ק שיעור א' – ביאור בפתחתא דרבי אבא בר כהנא ספר אור חדש עמוד סד (מגילה י, ב) רבי אבא בר כהנא פתח לה פתחא להאי פרשתא מהכא (קהלת ב, כו) כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת וג' כי לאדם שטוב לפניו זה מרדכי, (שם) ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס זה המן, (שם) לתת לטוב לפני האלוקים זה מרדכי דכתיב ביה...
info_outlineאור
מראי מקומות - במשנתו של מהר"ל – פורים - תשפ"ה לפ"ק שיעור ב' – ביאור בפתחתא דרבי אבא בר עפרון, ריש לקיש, רבי אלעזר ספר אור חדש עמוד סה רבי אבא בר עפרון (מגילה י, ב) פתח לה פתחא להאי פרשתא מהכא (ירמיה מט, לח) ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים נאום ה', מלך זו ושתי, ושרים זו המן ועשרת בניו פירש כי גם דבר זה היה סבה למעשה...
info_outlineאור
מראי מקומות - במשנתו של מהר"ל - פרשת תרומה - תשפ"ה לפ"ק הנושא: כל ענין הבית שכלי ואין עיקר הביהמ"ק היה העצים והאבנים הגשמיים כלל ספר שמות פרק כה ח) וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם (ט) כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ רש"י על...
info_outlineאור
מראי מקומות - במשנתו של מהר"ל - פרשת משפטים - תשפ"ה לפ"ק הנושא: פנימיות מצוות הלוואה פרשת משפטים - פרק כב (כד) אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנשֶׁה לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ רש"י על שמות פרק כב פסוק כד - רבי ישמעאל אומר כל אם ואם שבתורה רשות חוץ מג' וזה אחד מהן(כד) אם כסף תלוה...
info_outlineאור
מראי מקומות - במשנתו של מהר"ל - פרשת יתרו - תשפ"ה לפ"ק הנושא: אנכי ה' אלקיך - כלומר שעל כל פנים אני ה' אלקיך מצד עצמי ספר שמות פרק כ פרשת יתרו - (א) וַיְדַבֵּר אֱלֹקים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר (ב) אָנֹכִי ה' אֱלֹקיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים ספר תפארת ישראל - פרק לז אבל בודאי...
info_outlineאור
מראי מקומות - במשנתו של מהר"ל - פרשת בשלח - תשפ"ה לפ"ק הנושא: ג' עיקרי אמונה שקנו ישראל ביציאת מצרים, קריעת ים סוף, ומתן תורה פרשת בשלח - פרק יד (לא) וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ בה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ: פרשת שמות - פרק ד (לא) וַיַּאֲמֵן הָעָם...
info_outline
מראי מקומות - במשנתו של מהר"ל – פרשת כי תבא תשפ"ד לפ"ק
ספר דברים פרק כח
וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ו/א
וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ותניא רבי אליעזר הגדול אומר אלו "תפילין שבראש"
ספר גבורות השם - פרק לט
ואמר רבי אליעזר (ברכות ו' ע"א) אלה תפילין שבראש. פי' כי תפילין מורים לך כי הם מיוחדים לשם המיוחד, שהרי בתפילין נזכר יציאת מצרים שהוציא אותם על ידי נסים, והשם המיוחד דוקא פועל נוראות ולפיכך ויראו ממך מפני גבורותיו ונוראותיו. ומה שאמר רבי אליעזר אלו תפילין שבראש, כי תפילין על הזרוע, שישראל דבקים בהקדוש ברוך הוא ולפיכך כתיב בהם וקשרתם. וזה החלוק שיש בין תפילין של יד ובין תפילין של ראש, כי תפילין של יד הוא החבור והדבוק שיש לישראל אל הקדוש ברוך הוא, ומזה הצד אין יראה כי אם חבור ודבוק בו יתברך, שבמקום שיש חבור אין יראה. אבל תפילין של ראש ששם אין קשור רק שהשם יתברך נקרא עליהם, ובמה שהשם נקרא עליהם הוא יתברך נבדל מהם שנקרא אלקי ישראל, ובמה שהוא אלקיהם הוא נבדל מהם, ובזה הצד יש יראה שראוי להיות ירא מן אלקי ישראל אשר לו הגבורה והבן זה
מהר"ל חדושי אגדות על ראש השנה דף יז/א
קרקפתא כו'. פירוש, כי המצוה של תפילין היא חובת הגוף כדי לקדש הגוף לדבקו בשם יתברך, כדכתיב (דברים כ"ח) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך, ומי שאינו מדבק הגוף אשר הוא מחויב לדבקו בש"י הנה הוא חוטא בגוף ולא קבל הגוף השלימות מן הש"י אשר ראוי לו לקבל, לכך הוא פושע בגוף שלו והוא נפסד ויורד לגיהנם, כי החסרון דבק בגוף הזה שלא תעלה אותו אל המדריגה. ובאומות שאין להם השלימות הזה, הוא בעבירה שזה פושע בגוף אבל בישראל הוי פושע בגוף אף דבר הזה, כי גוף ישראל לו המדריגה הקדושה ויש לו להניח תפילין לדבק הגוף שיקבל השלימות והוא לא עשה כן, וא"ת ולמה לא יהיה פושע ישראל בעבירה [וי"ל] דכיון דלא חטא בגופו במה שהוא ישראל שצריך שיהיה החטא במה שהוא עצמות דוקא ואין זה עצמות לו ודבר נכון הוא זה למבין
ספר נצח ישראל - פרק ז
ומה שאמר 'ארבעים סאה קצוצי תפילין', הוא דבר עמוק. ידוע כי מ' סאה הוא שיעור מקוה טהרה (עירובין ד ע"ב), אשר כל מקוה הוא מים חיים. והתפילין האלו הם קבלת שפע החיים אשר לאדם, ולכך יש עליהם שם מקוה טהרה, שהוא מים חיים. ומזה תבין את אשר אמרו חכמים (מנחות מד.) כל המניח תפילין מאריך ימים, שנאמר (ישעיה לח, טז) "ה' עליהם יחיו". ומן הדברים אשר נתבאר לך תוכל להבין את הדברים, כי על ידי התפילין יש לנשמה דביקות בו יתברך, והוא החיים.....