loader from loading.io

במשנתו של מהר"ל - פרשת שמות - תשפ"ה לפ"ק

אור

Release Date: 01/19/2025

שיעור ג' בספר נצח ישראל - ימי המצרים תשפ שיעור ג' בספר נצח ישראל - ימי המצרים תשפ"ה לפ"ק - במשנתו של מהר"ל

אור

שיעור ג' - בימי בין המצרים תשפ"ה לפ"ק - בספר נצח ישראל – במשנתו של מהר"ל ביאור: גודל ענין עניית אמן יהא שמיה רבא ספר נצח ישראל - פרק כב אחר שהתבאר לך כי האומה הזאת, אשר בחר בה השם יתברך, היא עיקר המציאות בעולם, ובשביל כך כאשר באו בגלות נחשב דבר גדול מאוד, שיהיה השתנות בדבר שהוא עיקר העולם  ובפרק קמא דברכות (ג.) תניא אמר רבי יוסי, פעם...

info_outline
ימי בין המצרים תשפ ימי בין המצרים תשפ"ה לפ"ק - שיעור ב' בספר נצח ישראל – במשנתו של מהר"ל

אור

שיעור ב' - בימי בין המצרים תשפ"ה לפ"ק - בספר נצח ישראל פרק ד'  במשנתו של מהר"ל הנושא: טובה ציפורנן של ראשונים מכריסו של אחרונים - גדלות ישראל בזמן בית הראשון   ספר נצח ישראל - פרק ד אף כי יש בזה עוד סוד נסתר ונעלם למה בית המקדש ראשון חרב על אלו ג' עבירות, ומקדש שני על ידי שנאת חנם, ואפרש אותו ברמז, ותבין אותו. וזה כי מקדש ראשון היה...

info_outline
ימי בין המצרים תשפ ימי בין המצרים תשפ"ה לפ"ק -  בספר נצח ישראל פרק ד' – במשנתו של מהר"ל

אור

שיעור א' -בימי בין המצרים תשפ"ה לפ"ק -  בספר נצח ישראל פרק ד' – במשנתו של מהר"ל הנושא: מפני מה נחרב הבית ראשון בשביל ג' העבירות – והבית שני מפני שנאת חינם בפרק קמא דיומא (ט ע"ב) מקדש ראשון מפני מה חרב, מפני שהיה בו ג' דברים; עבודה זרה, וגלוי עריות, ושפיכות דמים. עבודה זרה, דכתיב (ישעיה כח, כ) "כי קצר המצע מהשתרע". מאי "כי קצר המצע מהשתרע",...

info_outline
במשנתו של מהר במשנתו של מהר"ל - פרשת חקת- תשפ"ה לפ"ק

אור

מראי מקומות – במשנתו של מהר"ל – פרשת חקת - תשפ"ה לפ"ק ביאור: בפנימיות מאמר חז"ל - מחנה ישראל כמה הוי, תלתא פרסה, איעקר טורא בר תלתא פרסי   תורה ספר במדבר פרק כא - פרשת חקת וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתָם הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה אֶדְרֶעִי  (לד) וַיֹּאמֶר ה’ אֶל משֶׁה...

info_outline
במשנתו של מהר במשנתו של מהר"ל - פרשת קרח - תשפ"ה לפ"ק

אור

מראי מקומות – במשנתו של מהר"ל – פרשת קרח - תשפ"ה לפ"ק הנושא: נתינה לאלקות הוא בחירה שהוא נבחר מן השאר   במדבר פרק טז - פרשת קרח (ג) וַיִּקָּהֲלוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה' רש"י כלם קדושים - (תנחומא) כולם שמעו דברים...

info_outline
במשנתו של מהר במשנתו של מהר"ל - פרשת שלח - תשפ"ה לפ"ק

אור

מראי מקומות – במשנתו של מהר"ל – פרשת שלח תשפ"ה לפ"ק הנושא: מדוע הבכי' של חנם גרם גזירת הגלות   במדבר פרק יד - פרשת שלח לך וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא   תלמוד בבלי מסכת תענית דף כט/א ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא אמר רבה אמר רבי יוחנן (אותו היום ערב)...

info_outline
במשנתו של מהר במשנתו של מהר"ל - פרשת בהעלותך - תשפ"ה לפ"ק

אור

במשנתו של מהר"ל - פרשת בהעלותך - תשפ"ה לפ"ק                                   מאמר עה"פ עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה'            ...

info_outline
במשנתו של מהר במשנתו של מהר"ל - פרשת נשא - תשפ"ה לפ"ק

אור

בעזהשי"ת מראי מקומות – במשנתו של מהר"ל – פרשת נשא תשפ"ה לפ"ק מאמר אודות: הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת קָרְבָּנוֹ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב   דרשות המהר"ל - דרוש לשבת הגדול ובמדרש (ויקרא פ"ח) ...רבי יהודה אומר חביב קרבנם של נשיאים לפני הקב"ה כשירה שאמרו ישראל בים, כתיב התם זה אלי ואנוהו, וכאן כתיב זה קרבן נחשון בן עמינדב....

info_outline
במשנתו של מהר במשנתו של מהר"ל - חג השבועות - תשפ"ה לפ"ק

אור

בעזהשי"ת מראי מקומות – במשנתו של מהר"ל – חג השבועות תשפ"ה לפ"ק מאמר: אודות מעלות התורה   ספר תפארת ישראל - פרק מו ובמדרש (שמו"ר פל"ג) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו, אל תעזובו המקח שנתתי לכם יש לך אדם שלוקח מקח יש בו זהב ואין בו כסף יש בו כסף ואין בו זהב, אבל המקח שנתתי לכם יש בו זהב ויש בו כסף שנאמר אמרות ה' אמרות טהורות כסף...

info_outline
במשנתו של מהר במשנתו של מהר"ל - פרשת בה"ב - תשפ"ה לפ"ק

אור

בעזהשי"ת מראי מקומות – במשנתו של מהר"ל – פרשת בה"ב תשפ"ה לפ"ק הנושא: אטייל עמכם בגן עדן   ספר ויקרא פרק כו (ג) אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם (יב) וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכֲכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לאלקים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם רש"י על ויקרא פרק כו פסוק יב (יב) והתהלכתי בתוככם -...

info_outline
 
More Episodes

מראי מקומות – במשנת של מהר"ל – פרשת שמות תשפ"ה לפ"ק

ספר שמות פרק ג'

(טז) לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם ה' אֱלֹקי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי אֱלֹקי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵאמֹר פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם

ספר גבורות השם - פרק כו

בשמות רבה (פר' ג') אמר לו מסורת בידם מיוסף שבלשון זה נגאלים שנאמר פקד פקדתי אתכם וגו' מיד ושמעו לקולך למה שמסורת גאולה היה בידם שכל גואל אשר יבא ויאמר פקידה כפולה גואל של אמת ע"כ. ויש לעיין בזה מה ענין כפילת פקידה אל הגאולה. ואמרו בשמות רבה מהו פקד פקדתי פקד במצרים פקדתי על הים פקד להבא פקדתי לשעבר. וכוונתם כי ישראל נגאלו במדה עליונה מאוד, שזאת המדה כוללת הכל לשעבר ולהבא פקידה במצרים ופקידה על הים, כי לגודל מעלת הפקידה הזאת כוללת הרבה לכך הלשון כפול, וכל זה מורה על מעלת היציאה שיצאו ונפקדו במעלה הכוללת הכל. ולשון פקידה גם כן בעצמו כולל הרבה, וכדאיתא בילמדנו (ילקוט שמואל רמז פ"ח) יש פקידה בשמים שנאמר יפקוד ה' על צבא מרום במרום ויש פקידה בארץ שנאמר פקדת הארץ ותשקקיה, יש פקידה לפורענות שנאמר פקדתי אשר עשה עמלק ויש פקידה לשלום וכו' כמו שהאריך שם...

...ובפרקי דרבי אליעזר (פרק כ"ח) נתן טעם אחר על מלת פקד פקדתי שבו נגאלו. אמר וזה לשונו שם ר' אליעזר אמר חמש אותיות נכפלו כולן לשון גאולה כ"ף כ"ף שנגאל אברהם אבינו מאור כשדים שנאמר לך לך מארצך, מ"ם מ"ם שנגאל בו אבינו יצחק מפלשתים שנאמר לך מעמנו כי עצמת ממנו מאוד, נו"ן נו"ן שנגאל בו אבינו יעקב מיד עשו שנאמר הצילני נא פ"א פ"א בו נגאלו ישראל ממצרים שנאמר פקד פקדתי, צ' צ' בו עתיד לגאול את ישראל בסוף מלכות רביעית שנאמר איש צמח שמו ומתחתיו יצמח, וכולם נאמרו לאברהם ואברהם מסרן ליצחק ויצחק מסרן ליעקב ויעקב מסרן ליוסף ולאחיו שנאמר פקד פקדתי אתכם ואשר בן יעקב מסר סוד הגאולה לבתו סרח וכאשר בא משה ואהרן ועשו אותות לעיניהם הלכו זקני ישראל אל סרח בת אשר אמרו לה בא אדם אחד ועשה אותות לעינינו כך וכך אמרה אליהם אין באותות אלו ממש אמרו לה והלא אמר פקד פקדתי אתכם אמרה להם הוא האיש שבא לגאול ישראל שכך שמעתי מאבא שנאמר ויאמן העם כי פקד ה' עמו ע"כ.

 והנה בארו בזה כי אלו ה' אותיות נכפלו באל"ף בית לכך מורים הם על הגאולה. כי דבר ידוע כי בעשרים ושנים אותיות ברא העולם כמבואר בספר יצירה (פ"ב מ"ב), ובהם חקק צורת העולם ועניני העולם, ואלו ה' אותיות הם מנצפ"ך חקק בהם הגאולה של עולם, שהגאולה גם כן הויות העולם, כי אלו אותיות הם אותיות פשוטים והפשיטות יש בו גאולה כמו שיתבאר לקמן אצל מצות המצה ובכמה מקומות. כי הפשוט עומד בעצמו אין לו צירוף אל דבר מה רק עומד בעצמו, וכן ענין הנגאל עומד בעצמו מבלי שיש לו חבור וצירוף אל אדון שלו, ולא כן המשועבד שאינו פשוט כי יש לו צירוף אל אשר הוא משעבד בו, ולפיכך הפשוט העומד בעצמו ואין לו שום צירוף אל זולתו הוא ענין חירות.

... ועוד ידוע כי השם יתברך ברא העולם על ידי אותיות אלפ"א בית"א וכמבואר בספר יצירה, ובאותיות האלפ"א בית"א חקק העולם הזה הגשמי, ובאותיות הפשוטות אשר הפשיטות יותר במעלה ולפיכך הם אחר האלפ"א בית"א ברא הדברים אשר הם עליון מן העולם הזה הגשמי המורכב, והגאולות הם למעלה מן העולם המורכב, כאשר יגאל הקדוש ברוך הוא את ישראל מן האומות שיש להם העולם הזה ויתן להם מדריגתם למעלה מן העולם הגשמי, ולפיכך באלו ה' אותיות שהם אחר האלפ"א בית"א גאלם מן האומות ונתן מדריגתם למעלה מן העולם הגשמי

...וכמו שברא העולם בכ"ב אותיות אלפ"א בית"א ברא הגאולה באותיות מנצפ"ך שאחר התי"ו. ואף על גב כי כאן אין אות פשוט כי פקד פקדתי שתי הפי"אין אינם פשוטות אין זה קשיא אחר שאי אפשר שתהא פ"א פשוטה בראש התיבה, לא היה כאן הרמז רק בכפילת הפי"אין, כלומר שנגאלו במעלה העליונה של כפל הפ"א דהוא פ"ף פשוטה, שאין לך מעלה יותר עליונה באלפ"א בית"א רק הצ' פשוטה שהוא עוד יותר במעלה, וגאולה זאת תהיה גאולה אחרונה שנאמר איש צמח ומתחתיו יצמח ואין עוד מדריגה אחריה והיא נצחית, ודי בזה.

ספר דרך חיים - פרק ב משנה ט

כי הפשוט עומד בעצמו אינו מקבל מזולתו, והקבלה מזולתו הוא הרכבה שאינו עומד בעצמו.

ספר גבורות השם - פרק נא

ועוד תדע איך המצה שהיא לחם עוני שייך אל הגאולה, וזה כי העני שאין לו דבר וזה ענין פשיטות כאשר הוא עומד בעצמו, ודבר זה עם שהוא חסרון נחשב בעולם הזה שהוא עולם ההרכבה ומעלתו בהרכבה, מכל מקום הפשיטות מעלה הוא מצד עולם הפשוט ואין בו הרכבה, ובלילה הזה היו צריכים אל הגאולה ולא היתה הגאולה מצד העולם הזה שהוא עולם המורכב רק מצד עולם העליון הפשוט. ולפיכך צוה לאכול מצה לחם עוני שהוא לחם הפשוט שהרי אין בו דבר רק עצם פשוט,... ומפני שבלילה הזה היו נגאלים במדריגה העליונה למעלה מן עולם המורכב צוה שיהיה אכילתן מצה שהיא פשוטה. דמיון זה כהן גדול משמש בכל ימי השנה בבגדי זהב וביום הכפורים בבגדי לבן לפני ולפנים, וזהו בשביל שהוא קונה מדריגה עליונה שהרי היה נכנס לפני ולפנים יש לו לסלק ממדריגות עולם הזה שמדריגתו אינו פשוט, ולכך יש לו לשמש בכל השנה בבגדי זהב בחוץ אבל כשנכנס לפני ולפנים יש לו לשמש בבגדי לבן לפי מעלת המדריגה שנכנס לשם, כי בגדי לבן הם פשוטים ולכך צוה בליל זה לאכול מצה שהוא לחם עוני פשוט מכל כי בליל זה נגאלו במדריגה עליונה וכל מדריגה העליונה יש בה פשיטות.

ספר גבורות השם - פרק עב

 וזה כי הגאולה עם שהיא בעולם הזה מדריגת הגאולה עוד יותר מעולם העליון ובשביל כך קנו ישראל מעלה עליונה עד שמגיע מדריגתה ומעלתה עד עולם העליון, ועל מדריגה העליונה האלקית הזה מצות חכמים לשתות ארבע כוסות, כי המשקה יותר דק מן האוכל שהוא גס, ולפיכך האכילה הוא יותר גשמית מן השתיה ובפרט כאשר המשקה הוא יין שיוצא מפנימות הענב, והוא בגמטריא סוד שזה מורה על מדריגה פנימית נסתרת יותר.