loader from loading.io

במשנתו של מהר"ל - פרשת בא - תשפ"ה לפ"ק

אור

Release Date: 01/27/2025

במשנתו של מהר במשנתו של מהר"ל - פרשת שלח - תשפ"ה לפ"ק

אור

מראי מקומות – במשנתו של מהר"ל – פרשת שלח תשפ"ה לפ"ק הנושא: מדוע הבכי' של חנם גרם גזירת הגלות   במדבר פרק יד - פרשת שלח לך וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא   תלמוד בבלי מסכת תענית דף כט/א ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא אמר רבה אמר רבי יוחנן (אותו היום ערב)...

info_outline
במשנתו של מהר במשנתו של מהר"ל - פרשת בהעלותך - תשפ"ה לפ"ק

אור

במשנתו של מהר"ל - פרשת בהעלותך - תשפ"ה לפ"ק                                   מאמר עה"פ עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה'            ...

info_outline
במשנתו של מהר במשנתו של מהר"ל - פרשת נשא - תשפ"ה לפ"ק

אור

בעזהשי"ת מראי מקומות – במשנתו של מהר"ל – פרשת נשא תשפ"ה לפ"ק מאמר אודות: הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת קָרְבָּנוֹ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב   דרשות המהר"ל - דרוש לשבת הגדול ובמדרש (ויקרא פ"ח) ...רבי יהודה אומר חביב קרבנם של נשיאים לפני הקב"ה כשירה שאמרו ישראל בים, כתיב התם זה אלי ואנוהו, וכאן כתיב זה קרבן נחשון בן עמינדב....

info_outline
במשנתו של מהר במשנתו של מהר"ל - חג השבועות - תשפ"ה לפ"ק

אור

בעזהשי"ת מראי מקומות – במשנתו של מהר"ל – חג השבועות תשפ"ה לפ"ק מאמר: אודות מעלות התורה   ספר תפארת ישראל - פרק מו ובמדרש (שמו"ר פל"ג) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו, אל תעזובו המקח שנתתי לכם יש לך אדם שלוקח מקח יש בו זהב ואין בו כסף יש בו כסף ואין בו זהב, אבל המקח שנתתי לכם יש בו זהב ויש בו כסף שנאמר אמרות ה' אמרות טהורות כסף...

info_outline
במשנתו של מהר במשנתו של מהר"ל - פרשת בה"ב - תשפ"ה לפ"ק

אור

בעזהשי"ת מראי מקומות – במשנתו של מהר"ל – פרשת בה"ב תשפ"ה לפ"ק הנושא: אטייל עמכם בגן עדן   ספר ויקרא פרק כו (ג) אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם (יב) וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכֲכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לאלקים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם רש"י על ויקרא פרק כו פסוק יב (יב) והתהלכתי בתוככם -...

info_outline
משנתו של מהר משנתו של מהר"ל - פרשת אמור- תשפ"ה לפ"ק

אור

מראי מקומות – במשנתו של מהר"ל – פרשת אמור תשפ"ה לפ"ק הנושא: אדם לעמל יולד   ספר ויקרא פרק כג (טו) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה   דרשות המהר"ל - דרוש על התורה – ענין א' השם אדם נקרא ע"ש האדמה כתיב (קהלת א') מה יתרון לאדם בכל עמלו...

info_outline
במשנתו של מהר במשנתו של מהר"ל - פרשת אח"ק - תשפ"ה לפ"ק

אור

מראי מקומות – במשנתו של מהר"ל – פרשת אח"ק תשפ"ה לפ"ק הנושא: כבוד חברים ספר ויקרא פרק יט (יח) לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה': ספר דרך חיים - פרק ב משנה יד  ויש לך לדעת כי מה שאמר ר' אליעזר יהי כבוד חבירך חביב עליך כשלך הוא ענין גדול מאד להביא את האדם לעולם הבא, ובפרק תפלת השחר...

info_outline
במשנתו של מהר במשנתו של מהר"ל - פרשת תז"מ - תשפ"ה לפ"ק

אור

מראי מקומות – במשנתו של מהר"ל – פרשת תז"מ תשפ"ה לפ"ק ביאור: הפלוגתא במתיבתא דרקיע   ספר ויקרא פרק יג  (כה) וְרָאָה אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְהִנֵּה נֶהְפַּךְ שֵׂעָר לָבָן בַּבַּהֶרֶת וּמַרְאֶהָ עָמֹק מִן הָעוֹר צָרַעַת הִוא בַּמִּכְוָה פָּרָחָה וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן נֶגַע צָרַעַת הִוא ספר באר הגולה - הבאר הרביעי –   בפרק...

info_outline
במשנתו של מהר במשנתו של מהר"ל - פרשת שמיני - תשפ"ה לפ"ק

אור

מראי מקומות – במשנתו של מהר"ל – פרשת שמיני תשפ"ה לפ"ק הנושא: קבלת יסורין באהבה ותכלית מדריגות באהבת ה'    ספר ויקרא פרק י (א) וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה’ אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם  (ב) וַתֵּצֵא אֵשׁ...

info_outline
שיעור ד' הכנה לפסח תשפ שיעור ד' הכנה לפסח תשפ"ה לפ"ק - בספר גבורות השם למהר"ל

אור

שיעורים בספר גבורות השם למהר"ל - שיעור ד' הכנה לפסח תשפ"ה לפ"ק פרק נ"ז – סדר המכות של דצ"ך עד"ש באח"ב     ספר גבורות השם - פרק נז  ואלו מכות נתן רבי יהודה בהם סימנים דצ"ך עד"ש באח"ב, ויש לדקדק מה חדש רבי יהודה בסימן הזה ומה צריך לסימן הזה. ובודאי כאשר ראה רבי יהודה באלו מכות דבר מסודר נתן לסדר שלהם סדר ראוי, וזה שראה כי היה מכת...

info_outline
 
More Episodes

מראי מקומות - במשנתו של מהר"ל - פרשת בא - תשפ"ה לפ"ק

הנושא: עם ישראל השלמת העולם

 

ספר שמות פרק יג

(א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר

 (ב) קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא

 (ג) וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא ה' אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ

 (ד) הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב

 

מדרש רבה שמות - פרשה יט פסקה ז

(ז) קדש לי כל בכור ר' נתן אומר אמר הקב"ה למשה כשם שעשיתי יעקב בכור שנאמר (שמות ד) בני בכורי ישראל כך אני עושה למלך המשיח בכור שנאמר (תהלים פט) אף אני בכור אתנהו כך קדש לי כל בכור והזהר לישראל כשם שבראתי את העולם ואמרתי להם לישראל לזכור את יום השבת זכר למעשה בראשית שנאמר (שמות כ) זכור את יום השבת כך היו זוכרים הנסים שעשיתי לכם במצרים וזכרו ליום שיצאתם משם שנאמר (שם יג) זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים למה כי בחוזק יד הוציאך ה'...

 

ספר גבורות השם - פרק לט

 ...וביאור מדרש זה כשם שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו לשבעה ימים וצוה הקדוש ברוך הוא לזכור את השבת, וזה כי השבת הוא השלמת הבריאה והכל פונה אל ההשלמה שהוא עיקר, ולפיכך כל ששת ימי מעשה פונים אל השבת שהוא השלמת הבריאה, ויש לזכור יום השבת בשביל זה כל ימי השבוע כדי שיהיה הכל פונה אל השלמת הבריאה.

וכן יציאת מצרים הוא השלמת סדר העולם כמו שיתבאר. שידוע כי בעולם הזה העיקר הוא האדם ובישראל בחר מכל האומות, וישראל הושלמו כאשר יצאו ממצרים ואז היו לעם, ונמצא יציאת מצרים כמו שבת, כי שבת השלמת הבריאה ויציאת מצרים השלמת תולדות העולם, כי אחר שנשלמה הבריאה היו תולדות העולם מתחילין לצאת אל השלימות, וכל אומות זו אחר זו היו יוצאים עד שבעים אומות וכן עמון ומואב ואדום, אבל ישראל יצאו באחרונה לכל האומות, וזה דמיון הבריאה שהאדם נברא באחרונה לכך אמרו על ישראל אתם קרוים אדם כו', ואז כאשר יצאו ישראל היה עומד העולם שלא יצאו עוד שום אומה אל הפעל.

...ולפיכך כמו שנזכר יום השבת כל השבוע מהטעם שאמרנו למעלה כי הכל הוא פונה אל השלמה, כך יציאת מצרים יהיה נזכר לעולם, כי היציאה שהוא השלמת הכל עומדת לעולם ולעולמי עולמים כמו שיתבאר, ודבר זה נכון בלי ספק. נמצא כי ימי הפסח כמו השבת לגמרי, רק שהשבת השלמת הבריאה, וימי הפסח השלמת סדר העולם בתולדותיו.

וכבר ידעת שאמרו חכמים (שבת קנ"ו ע"א) בעת שהאדם נולד לפי אותה שעה ואותו מזל נמשכים כל עניני וה"נ כאשר יצאו ישראל ממצרים היו כאלו נולדו באותה שעה, כל הקורות שהגיע להם מה שנתן להם, התורה וענני כבוד אחר היציאה הם נמשכים שהכל נמשך אחר ההתחלה, ולפיכך יציאת מצרים נזכר לעולם שהכל נמשך אחר זה ודי בזה למבין.

ספר נתיבות עולם ב' – נתיב השלום פרק ב'

...ותמצא כי כל דבר הוא רודף אחר השלמתו והוא מתנועע אחר השלמתו, והרי הזרע כאשר נזרע באדמה הוא מתנועע וצומח עד שיגיע אל השלמתו וכאשר יושלם אז הוא נח, וכן הולד במעי אמו תנועת הוייתו אל שיושלם.

ספר דרך חיים - פרק א משנה ד

ואמר הוי שותה בצמא את כל דבריהם. פי' כמו שהשכל הוא משלים את האדם, וכאשר אין השכל באדם אז האדם חסר, ובשכל יושלם האדם ולפיכך ישתה האדם בצמאה דבריהם, כי האדם שלא ישתה הוא חסר ובשתיה יושלם, ולפיכך הוא שותה בצמאה והוא להוט מאד אחר השלמת חסרון שלו שכל זמן שהוא חסר אינו בטוב, ולכך ישתה בצמאה דבריהם ג"כ.

ספר גבורות השם - פרק יב

 ...הדבר שאינו שלם ואינו בפעל הולך ומשתוקק לצאת אל הפעל, וכאשר היו ישראל שבעים נפש שזה מספר מוגדר שלם והיו נמנים לא היו פרים ורבים, רק כאשר מתו שבעים נפש ואז לא היו מן אותם שהיו מוגדרים ולא היה להם שלימות, היו מתנועעין מאוד לצאת אל הפעל. שכבר התבאר כי שלימות ישראל הוא ששים רבוא וכל דבר מתנועע אל שלימותו והיו פרים ורבים מאוד.

ספר גבורות השם - פרק כט

 וכמו שתמצא כי יעקב נולד אחרון ועשו ראשון לצאת לעולם הטבעי, ומי שהוא יותר במעלה מאוחר לצאת לפעל, כך תמצא בישראל שכל האומות נעשו לאומות גדולות, כמו אומות אדום עמון ומואב וישמעאל קודם ישראל, כי היותר במעלה יוצא אחרון לעולם הטבע, כמו שהיה ביעקב ועשו, עם שסדר ישראל שעלה מחשבתן של ישראל לפני הקדוש ברוך קודם שנברא העולם, ביאתן לעולם הטבע באחרונה היה.

גור אריה ‏על רש"י על בראשית פרק א פסוק א

 וכן בשביל הדבר שהוא תכלית ושלימות הבריאה שבו יושלם הכל ובא בסוף, וזהו ישראל. ובשביל כך היה דבר בישראל שלא היה בכל האומות, כי לא תמצא אומה באחרונה כמו ישראל, מורה על שישראל הם משלימים כל העולם, ולפיכך הם באחרונה. ובדבר זה יתבאר מה שאמרו חכמים (יבמות סא.) 'אתם קרוים אדם', שהרי ישראל דומים אל האדם, שכל הבעלי חיים נבראו בראשונה והאדם באחרונה, לומר שהאדם משלים הכל, וכן כל האומות נבראו ראשונה וישראל באחרונה, ודברים נסתרים הם ונפלאים מאד.

ספר נצח ישראל - הקדמה

ולפיכך סבירי להו לחכמים שיש זכר ליציאת מצרים אף לימות המשיח, ...כי מן המדריגה שקנו ישראל כשיצאו ממצרים [י]קנו עוד מדריגה יותר עליונה, ואם לא שהוציאנו ממצרים, ולקח ישראל לו לעם, לא זכו לאותה מעלה עליונה שיקנו לעתיד, כי יציאת מצרים הוא סבה בעצם אל הגאולה העתידה.