סנהדרין עו - ג' באדר, 3 במרץ

מצגת

הלימוד החודש מוקדש ע"י רנה מישל לכבוד הדרן.

אם נשווה בין קרובי האיש לקרובי אשתו, כפי שנאמר בברייתא שצוטטה קודם, אז כשם שכלתו אסורה עליו, מדוע כלת אשתו אינה אסורה עליו? אביי ורבא מסבירים כל אחד בדרך שונה מדוע ההשוואה לא תעבוד במקרה זה.

מהו המקור ללמוד שבתו של אדם מאונס או מחוץ לנישואין אסורה עליו בעונש שריפה? היכן האזהרה בתורה? מובאות שלוש תשובות שונות לשתי שאלות אלו. הדעה האחרונה למדה את האזהרה מויקרא יט:כט "אל תחלל את בתך להזנותה". פסוק זה גם מלמד שאב אינו יכול למכור את בתו לזנות. איך נלמדים שני דברים מאותו פסוק? רבא ואביי, שאינם לומדים את החוק המקורי (אזהרה לבנו מאנוסתו) מפסוק זה, לומדים דין אחר, שאב אינו יכול להשיא את בתו לזקן, כי זה עלול להוביל אותה לניאוף. מובאות אמירות נוספות למנוע מאב להשיא או לא להשיא את בתו מתוך אינטרס עצמי.

רבי עקיבא ורבי ישמעאל חולקים על פירוש הפסוק בנוגע לעונש מוות לאדם המקיים יחסים עם אשתו ועם חמותו. נאמר בפסוק שהוא מת "ואתהן". למי מתייחסת המילה "אתהן"? רבא ואביי מסבירים את המחלוקת בשתי דרכים שונות.

מי נענש בסייף (הרג)? רוצח ואנשי עיר הנידחת. אם אדם מונע מאחר לצאת מהים והוא טובע, הרוצח חייב, אבל אם אדם דוחף אחר למים והאדם יכול לצאת, אך לא יוצא ומת, מי שדחף את האדם פנימה, פטור.