עבודה זרה ו - כ"ח בסיון, 24 ביוני

דף נלווה עבודה זרה ו

הדף היום מוקדש ע"י ישראל ומאשה רוטמן לע"נ סבה של מאשה, יעקב מלץ, יעקב יצחק בן משה אהרן.

הדף היום מוקדש ע"י קליף ומינה פליג לכבוד הרבנית מישל והרב שאול פרבר לרגל נישואי בתם חני בעיצומה של מלחמתנו עם איראן.

כשהמשנה אוסרת לעסוק במשא ומתן שלושה ימים לפני החג, האם זה כולל את החג עצמו (שלושה ימים בסך הכל), או שמדובר בשלושה ימים שלמים לפני החג בנוסף לחג עצמו? הגמרא מביאה ארבעה מקורות המנסים להוכיח שהמשנה מתכוונת לשלושה ימים מלאים לפני החג. בעוד ששלוש הוכחות נדחות, האחרונה מספקת ראיה מכרעת.

מה עומד בבסיס איסור זה? האם זה משום שעובד האלילים יודה לאלוהיו על הצלחתו, והיהודי יגרום בעקיפין לעבודת אלילים, ובכך יעבור על הפסוק בשמות כג:יג: "ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך"? או שמא החשש הוא לאיסור "לפני עור לא תתן מכשול"? הגמרא לא מביאה תשובה לשאלה זו אך דנה בהשלכות המעשיות של הנימוקים השונים הללו? 

אם מישהו עבר ועסק עם עובד אלילים בימים האסורים לפני החג שלהם, האם אסור ליהנות מהכסף או מהחפצים שקיבל? רבי יוחנן וריש לקיש חלוקים בשאלה זו. כל אחד מעלה קושי נגד עמדת השני, וכל אחד פותר את הקשיים שהועלו נגדו. מובאת ברייתא התומכת בעמדת ריש לקיש שמותר ליהנות מעסקאות כאלה.

מדוע המשנה אוסרת את כל הפעילויות המפורטות הן כשהיהודי מועיל לעובד אלילים והן כשעובד אלילים מועיל ליהודי? מה הופך כל אחד מהמקרים הללו לייחודי, כך שיש צורך למשנה לפרט את כולם?

לגבי גביית הלוואות מעובדי אלילים שלושה ימים לפני החגים שלהם, רבי יהודה והחכמים חלוקים במשנה האם זה אסור או מותר. הגמרא מציגה עמדה שלישית של רבי יהושע בן קרחה, המבחין בין הלוואות בעל פה לבין אלה הלוואות בשטר. רב הונא פסק בהתאם לעמדת רבי יהושע בן קרחה.