עבודה זרה סח - ב' דראש חודש אלול - א' באלול, 25 באוגוסט

הלימוד השבוע מוקדש על ידי הרבה ליסה מאליק ופרופ' עדי ויינר, לכבוד לידתו של נכדם הישראלי הראשון, דוד רפאל, בנם של רבקה וצ'רלי גוטליב. "עם תחילתו של חודש אלול ואמירת 'לדוד ה' אורי וישעי', אנו ממשיכים להתפלל לרפואתו השלמה של דוד רפאל, המתמודד עם אתגרי חך שסוע, ובכללם ניתוח הצפוי להתקיים לפני יום הולדתו הראשון. יהי רצון שתפילותינו יעמדו לו לרפואה שלמה, ובריאות איתנה לדוד רפאל בן רבקה אריאנה ואליעזר בנימין."

הדף היום מוקדש ע"י טרי קריבושה לע"נ אמה, חני מנדל בת שימה פיגה וירחמיאל הכהן, ביום השנה השני לפטירתה. "היא הייתה אשת חיל. אנו מתגעגעים אליה וחושבים עליה כל יום."

רבי שמעון ורבי מאיר נחלקו האם תערובת נאסרת כאשר המרכיב האסור נותן טעם לפגם במרכיב המותר. עולא ורבי יוחנן חלוקים בשאלת היקף המחלוקת בין רבי שמעון לר' מאיר: עולא מגביל זאת למקרה שבו המרכיב האסור בתחילה נותן טעם טוב (משביח) ורק לאחר מכן מתקלקל (פוגם) ורבי יוחנן אומר שהם חולקים כאשר הטעם הפגום נוצר מיד. קושיה על שיטת עולא נידונה ונדחית. הגמרא שואלת האם לדעת רבי יוחנן המחלוקת קיימת בשני המצבים, אך והשאלה נותרת בלי הכרעה.

רב עמרם מקשה על שיטת רבי יוחנן, ומעיר כי מחלוקת זו אינה מופיעה במשנה. לאחר חיפוש נוסף, הוא מזהה מחלוקת דומה במשנה ערלה ב:ט. רבי זירא דוחה את ההשוואה, ומסביר שהאיסור שם נובע מטעם אחר. מובאת ברייתא התומכת במפורש בשיטת רבי יוחנן: היא מתארת מחלוקת בין רבי שמעון לחכמים במקרה של שני מחמצנים — אחד של תרומה ואחד של חולין — שכל אחד מהם חזק דיו כדי להחמיץ את הבצק לבדו. מאחר ששילוב שניהם יגרום להחמצת יתר וליצירת טעם פגום, הרי שיש מחלוקת גם במקרה שבו מרכיב אסור נותן טעם פגום. הברייתא מביאה מקרה נוסף הנתון במחלוקת — כאשר שני המחמצנים הוכנסו לבצק בו‑זמנית. אביי מסביר את הצורך בהבאת המקרה: ללמד על שיטת רבי שמעון שאף כשהמרכיב האסור מסייע בתחילה להחמצה, אם פעולתו אפשרית רק בשילוב עם המותר, אין זה נחשב שהתרומה הועילה לבצק.

מובא מקרה שבו עכבר נפל לחבית בירה, ורב אסר את הבירה. היו שסברו שרב פסק כרבי מאיר, האוסר תערובת אף כשהמרכיב האסור נותן טעם פגום. רב ששת מפרש את דברי רב כחומרא מיוחדת בעניין שרצים, ושתי קושיות על פירושו נידחות. רבא דוחה את פירוש רב ששת, וסובר שאם מרכיב אסור נותן טעם פגום — התערובת מותרת, ומציע או שההלכה אינה כרב, או שרב סבר שהעכבר נתן טעם טוב בבירה.