דף יומי לנשים - הדרן
בהמשך לדיון על תגובתו של ריש לקיש לרבי אלעזר, עולה שאלה האם היורשים זוכים בקרבן של מי שנפטר. מובאים מקורות התומכים בשתי העמדות. בסופו של דבר, הגמרא מסיקה שהיורשים אינם זוכים בקרבן, אף על פי שהם עשויים לקבל ממנו מידה מסוימת של כפרה. שאלה נוספת עולה בנוגע לקרבן שנקרב שלא לשמה – מתוך כוונה לקרבן מסוג אחר. אם הקרבן המקורי עדיין מוקרב,...
info_outlineדף יומי לנשים - הדרן
הדף היום מוקדש לע"נ הנופלים אתמול במעבר אלנבי וברפיח, יצחק הרוש, אורן הרשקו, אומרי-חי בן משה, רון אריאלי, איתן אבנר בן יצחק, וערן שלם. הדף היום מוקדש ע"י מונה ליס לע"נ אמה, אולגה איסנברג. ריש לקיש התקשה להבין את ההלכה במשנה שקרבן שנשחט שלא לשמו – כלומר, בכוונה לקרבן אחר, כשר אבל לא עלו לבעלים לשם חובה. אם הקרבן כשר להקרבה, מדוע אינו...
info_outlineדף יומי לנשים - הדרן
הדף היום מוקדש ע"י שרה ברלוביץ לכבוד הולדת נכדה רותם קיילא ליואל ודניאלה סטרמן. מהו המקור לפסיקת המשנה שאם אדם מתכוון לקרבן אחר, אין הקרבן תקף עוד כדי לצאת ידי חובת בעל הקרבן (שינוי קודש)? הגמרא מחפשת מקור לכך בכל אחת מארבע עבודות הקרבן – שחיטה, קבלת הדם, הולכת הדם למזבח וזריקת הדם על המזבח. מדוע לא ניתן ללמוד אחת מהאחרת? הגמרא שואלת...
info_outlineדף יומי לנשים - הדרן
מניין לנו בוודאות שגט שנכתב ללא כוונה מיוחדת לאישה הספציפית (סתמא) – פסול? שאלה זו עולה כחלק מסתירה הנידונה בזבחים דף ב. לאחר ארבעה ניסיונות לא מוצלחים למצוא מקור ברור, הגמרא מגיעה לבסוף להוכחה חד-משמעית ממשנה במסכת גיטין, הקובעת באופן ברור שגט חייב להיכתב לשמה – בכוונה מיוחדת עבור האישה שמקבלת אותו. הסוגיה מציגה ארבע קושיות על...
info_outlineדף יומי לנשים - הדרן
מסכת זבחים מוקדש ע"י אסתר קריימר לע"נ אביה מני גרוס. הדף היום מוקדש ע"י ג'ודי פלבר לע"נ אמה, יוכבד בת צבי ושרה. אם אדם לוקח בהמה שמיועדת לקרבן מסויים ושוחט אותה בכוונה שיוקרב לקרבן אחר (שלא לשמה), הקרבן אינו נפסל, ויש להקריבו לפי ייעודה המקורית, אך הוא אינו נחשב כמקיים את חובת בעל הקרבן. ישנם חריגים לכלל זה – מצבים שבהם שחיטה בכוונה...
info_outlineדף יומי לנשים - הדרן
ברייתא מפרטת את הכללים להבעת כבוד לנשיא, לאב בית דין ולחכם – כאשר כל אחד מהם זוכה לכבוד באופן שונה. הבחנה זו נקבעה על ידי רבן שמעון בן גמליאל (הנשיא) ביום שבו רבי נתן (אב בית דין) ורבי מאיר (החכם) לא היו בבית המדרש. מתוך תחושת פגיעה, הם זממו להדיח את רבן שמעון מתפקידו. אך תוכניתם נשמעה במקרה על ידי רבי יעקב בן קרשי והוא עזר לרבן שמעון...
info_outlineדף יומי לנשים - הדרן
הקדמה למסכת זבחים
info_outlineדף יומי לנשים - הדרן
הקרבת פר העלם דבר של כהן גדול קודמת להקרבת פר העלם דבר של הציבור. הדבר נלמד הן מפסוק בתורה והן מסברה. הקרבת פר הציבור (חטאת) קודמת להקרבת פר הציבור במקרה של עבודה זרה (עולה), שכן חטאת קודמת לעולה, כפי שנלמד מפסוק העוסק בקורבן עולה ויורד שבו מקריבים שתי ציפורים – אחת לחטאת ואחת לעולה. הגמרא מביאה מספר הלכות נוספות בנוגע לסדר...
info_outlineדף יומי לנשים - הדרן
איך ייתכן שיהואחז נמשח בשמן המשחה אם יאשיהו גנז את שמן המשחה? מה עוד גנז יאשיהו, ומדוע? המלך והכהן הגדול נמשחים בדרכים שונות — כיצד מתבצע כל אחד מהם? מלכים נמשחים ליד מעיין כסימן טוב לכך שמלכותם תימשך לאורך זמן. הגמרא נכנסת לדיון רחב יותר על נוהגים שונים שאנשים נוקטים כדי לחפש סימנים — האם יחיו בשנה הקרובה, יצליחו בעסק, יחזרו...
info_outlineדף יומי לנשים - הדרן
ברייתא מסבירה שהמילים "מעם הארץ" המוזכרות בפרשת חטאת היחיד באות להוציא את המלך ואת הכהן הגדול. הברייתא מקשה על הדרשה הזו, שכן המלך והכהן הגדול כבר מוצאים במפורש מן הפסוקים. היא מסיקה שהפטור המוזכר בברייתא לגבי הכהן הגדול מתייחס למקרה שבו עבר עבירה בשגגה (שגגת מעשה), אך לא על סמך הוראה שגויה (העלם דבר). הפטור למלך חל כאשר חטא לפני...
info_outlineהדף היום מוקדש לע"נ הנופלים אתמול במעבר אלנבי וברפיח, יצחק הרוש, אורן הרשקו, אומרי-חי בן משה, רון אריאלי, איתן אבנר בן יצחק, וערן שלם.
הדף היום מוקדש ע"י מונה ליס לע"נ אמה, אולגה איסנברג.
ריש לקיש התקשה להבין את ההלכה במשנה שקרבן שנשחט שלא לשמו – כלומר, בכוונה לקרבן אחר, כשר אבל לא עלו לבעלים לשם חובה. אם הקרבן כשר להקרבה, מדוע אינו יוצא בו ידי חובה בעל הקרבן? ואם אינו יוצא בו ידי חובה, מדוע מקריבים אותו בכלל? רבי אלעזר השיב שיש תקדים לקרבן שאינו מכפר, אך בכל זאת מוקרב. אם אישה יולדת וחייבת להביא זוג עופות – אחד לחטאת ואחד לעולה – ולאחר מכן היא מתה, ילדיה מביאים את קרבן העולה. במקרה זה, הם מביאים קרבן שאינו מכפר עליהם כלל.
ריש לקיש משיב שהוא מקבל שיש תקדים בקרבן עולה, וכן בקרבנות דומים כמו שלמים, אך ממשיך להקשות על עניין קרבן אשם. רבי אלעזר משיב שעמדתו של ריש לקיש תואמת לדעת רבי אליעזר במשנה, הסובר שקרבן אשם נפסל אם נשחט שלא לשם אשם. אך ריש לקיש משיב שאינו רוצה להיות משויך לדעת רבי אליעזר בלבד, אלא מבקש להבין גם את העמדה המרכזית.
ריש לקיש מציע שאולי ניתן ללמוד זאת מהפסוק בדברים כג:כ", העוסק בנדר שנהפך לנדבה, כפי שהוסבר קודם שמדובר במקרה של קרבן שהובא שלא לשמו. לאחר שיש שהציעו שהפסוק מוכיח רק לגבי קרבנות נדבה ולא לגבי קרבן אשם, אביי מציע שריש לקיש התכוון ללמוד זאת מהפסוק הנ"ל ומפסוק נוסף: "ושחט אותה לחטאת" (ויקרא ד:לג) – ולומדים מהמילה "אותה" שרק קרבן חטאת נפסל אם לא הובא לשמו. הפסוק השני מסביר שאף על פי ששאר הקרבנות מובאים, הם אינם מוציאים את בעליהם ידי חובה. אף על פי שהפסוק בדברים עוסק רק בעולה ושלמים, ניתן ללמוד ממנו בק"ו גם על קרבן אשם. לאחר שדוחים את טענת הק"ו בטענה שניתן להבחין בין קרבנות נדבה לקרבנות חובה, רבה מציע ללמוד זאת מויקרא ז:לז, שבו מוזכרים כל הקרבנות יחד בפסוק אחד, ולכן ניתן ללמוד את דיני לשמה מקרבן שלמים לשאר הקרבנות. הדרשה הזו משווה את הקרבנות לשלמים ולא לחטאת (שנפסלת), בהתאם לדרשה הקודמת שמגבילה את דיני החטאת רק לקרבן החטאת עצמו " ושחט אותה לחטאת".
רבנים נוספים דנו בדיון בין ריש לקיש, ושתי שאלות הועלו: האחת, מדוע רבי אלעזר לא השיב לריש לקיש שגם קרבן אשם ניתן להביא לאחר מיתה – על כך השיב רב ששת. השנייה, מדוע ריש לקיש לא השיב לרבי אלעזר שהיורשים שמביאים את קרבן אמם כן זוכים לכפרה מהעולה, מה שהיה שולל את התקדים למקרה שבמשנה.