הוריות ב - י' באלול, 3 בספטמבר

הלימוד השבוע מוקדש על ידי הלן דנצ'ק לע"נ דודה פיל שנפטר ב־27 באוגוסט. "הוא היה מסוג הדודים שילדים בכל הגילאים נמשכו אליו. אינני היחידה שאומרת שהוא היה הדוד האהוב עליי. הוא חסר לנו מאוד."

הדף היום מוקדש על ידי אודרי לבנט לכבוד דבורה דיקסון. "מזל טוב על יום הולדתך וברוכה הבאה לצוות של הדרן! אני נרגשת להתחיל איתך עוד שנת לימודים, חברתי היקרה."

המשנה מלמדת שאם בית הדין פוסק הוראה מוטעית ואדם פרטי פועל על פיה, אין הוא חייב להביא קרבן חטאת. אולם הגמרא תסביר בהמשך שזו דעתו של רבי יהודה, אך חכמים חולקים עליו ומחייבים את האדם בקרבן.

אם בית הדין פוסק הוראה מוטעית, ודיין או תלמיד שהגיע למדרגת "מורה הוראה" מבין שנפלה טעות אך בכל זאת פועל לפי הפסיקה, הוא חייב להביא קרבן חטאת.

כאשר בית הדין פוסק הוראה מוטעית ורוב הציבור נוהג על פיה, קיימת חובה להביא קרבן מיוחד הנקרא "פר העלם דבר של ציבור."  שמואל ורב דימי חלוקים בנוגע לנוסח שבו על בית הדין להשתמש כדי שהפסיקה תיחשב כ"הוראה מוטעית של בית הדין". מובאות שלוש ראיות התומכות בעמדתו של רב דימי. בגרסה שנייה של המחלוקת, הם מחליפים עמדות, והראיות מוצגות כקושיות על רב דימי.

המשנה מתארת את פעולתו של היחיד הפטור כאשר חטא בעקבות הוראה מוטעית של בית הדין במילים "שוגג על פיהם." בשתי גרסאות שונות של הסברו של רבא למונח זה, מדובר או בשני מקרים נפרדים או במקרה אחד. אם מדובר בשניים, הדבר כולל פטור גם במקרה נוסף – כאשר בית הדין פסק בטעות שחלב אסור מותר, והאדם התכוון לאכול חלב מותר אך בטעות אכל את החלב שבית הדין התיר. אף על פי שלרבא הייתה תשובה לשאלה זו (חיוב או פטור, בהתאם לגרסאות השונות), רמי בר חמא שאל את אותה שאלה ולא ידע את התשובה. שוב, בשתי גרסאות שונות, רבא עונה על השאלה באמצעות הסבר המונח במשנה, אך רמי בר חמא דוחה את תשובתו בטענה שהמונח עמום.

המשנה מונה דרכים שונות שבהן אדם פרטי או דיין/תלמיד יכולים לפעול לפי פסיקת בית הדין. מה משמעות הסדר בכל אחד מהמקרים?

כיצד מוגדר "מורה הוראה" ומדוע היה צורך להוסיף קטגוריה זו בנוסף לדיין?

הגמרא מביאה שתי ברייתות: אחת שמסבירה את המקור לדעתו של רבי יהודה במשנה, הפוטר אדם שפועל לפי פסיקת בית הדין, והשנייה שמבארת את המקור לדעת החכמים המחייבים אותו. הברייתא השנייה קשה להבנה, והגמרא מיישבת את משמעותה ומראה כיצד היא משקפת את עמדת החכמים.