מנחות מג - ו' באדר, 23 בפברואר

בברייתא הוסבר שאין דרך לבדוק תכלת, ולכן כדאי לקנות רק ממומחה. בתחילה, הגמרא סברה שאין דרך להבחין בין תכלת לבין קלא אילן (צבע שדומה לתכלת אבל זיוף), אך דחתה זאת כיוון שישנן בדיקות מעבדה ידועות. לבסוף, המסקנה היא שאין דרך לבדוק אם החוטים נצבעו "למצווה" (לשמה) או רק "לטעימה" (כדי לבדוק את הצבע).

בהמשך דנה הגמרא בשאלות: ממי ניתן לקנות ציצית ולהניח שהן בחזקת כשרות? ומדוע אסור למכור ציצית לאינו יהודי?

כמו כן, מובאת מחלוקת האם ציצית היא מצוות עשה שהזמן גרמא: רב יהודה היה מטיל ציצית בבגדי אשתו, אך רבי שמעון סובר שזו מצוות עשה שהזמן גרמה ונשים פטורות ממנה. חכמים חולקים עליו וסוברים שגם הלילה הוא זמן ציצית. רבי שמעון דורש מהמילים "וראיתם אותו" שחובת הציצית קיימת רק על בגדי יום. הגמרא מביאה דרשות רבות נוספות על פסוק זה, שרובן עוסקות בחשיבותה של מצוות ציצית.

מה מיוחד בצבע התכלת שנבחר דווקא הוא למצווה זו?