loader from loading.io

מנחות קד - שבת ח' באייר, 25 באפריל

דף יומי לנשים - הדרן

Release Date: 04/24/2026

חולין כב - שבועות - ו' בסיון, 22 במאי show art חולין כב - שבועות - ו' בסיון, 22 במאי

דף יומי לנשים - הדרן

יש שלוש דעות שונות בנוגע לביטוי "כמשפט" שנאמר בתורה לגבי עולת העוף. חכמים דנים האם ביטוי זה משווה את עולת העוף לחטאת בהמה או לחטאת העוף, ומפרטים באילו מעבודות הקרבן הן דומות. המשנה קובעת את דיני הגילאים של הציפורים לקרבנות: תורים גדולים כשרים וקטנים פסולים, ואילו בני יונה קטנים כשרים וגדולים פסולים. הגמרא מגדירה את הגבולות...

info_outline
חולין כא - ה' בסיון, 21 במאי show art חולין כא - ה' בסיון, 21 במאי

דף יומי לנשים - הדרן

זעירי פוסק שאם נשברה מפרקתה של בהמה או עוף ונחתך רוב הבשר המקיף אותה, הם נחשבים מיד כנבילה, אף על פי שהם עדיין מפרכסים. רבא מקשה על כך: אם מצב זה נחשב כנבילה, כיצד ניתן לבצע מליקה בעוף אם העוף כבר נחשב כמת לפני שחותכים את הסימנים, הרי התהליך מתחיל בשבירת המפרקת. רבא מיישב כי במליקה, הכהן שובר את המפרקת ואת עמוד השדרה מבלי לחתוך את רוב...

info_outline
חולין כ - ד' בסיון, 20 במאי show art חולין כ - ד' בסיון, 20 במאי

דף יומי לנשים - הדרן

בני רבי חייא שנו כי בזמן מליקה, הכהן יכול להעביר את הסימנים כלפי העורף ולמלוק אותם מבלי לשבור את מפרקת הציפור. יש הסבורים כי כוונתם הייתה שזו הדרך היחידה הכשרה לעשות זאת (כדי שלא להפוך את העוף לטרפה תחילה על ידי שבירת המפרקת), בעוד שאחרים סבורים שזוהי רק דרך אפשרית, אך שבירת המפרקת לפני מליקת הסימנים מותרת אף היא כפי שנאמר בתורה....

info_outline
חולין יט - ג' בסיון, 19 במאי show art חולין יט - ג' בסיון, 19 במאי

דף יומי לנשים - הדרן

רב נחמן התיר לשחוט מעל הטבעת הגדולה, במקום שבו ה"כובע" מתחיל לשפע כלפי פנים, כל עוד נשאר חלק מה"חיטים" (בלוטות הקנה) מעל למקום החתך. עמדה זו אינה תואמת את דעת חכמים ואף לא את דעת רבי יוסי ברבי יהודה, אלא נראית כשיטתו של רבי חנינא בן אנטיגנוס. רב הונא ורב נחמן נחלקו בשאלה מהו מוקד המחלוקת בין חכמים לרבי יוסי ברבי יהודה. דעה אחת סוברת...

info_outline
חולין יח - ב' בסיון, 18 במאי show art חולין יח - ב' בסיון, 18 במאי

דף יומי לנשים - הדרן

שוחטים שלא הראו את סכיניהם לחכם לבדיקה נקנסו, אך חומרת הקנס הייתה שונה בהתאם לשאלה האם הסכין נמצאה פגומה או שלמה לאחר מכן. שיני מגל קציר נוטות לכיוון אחד; לפיכך, אם שחטו בו בכיוון שבו הוא חותך ואינו קורע, קיימת מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל האם השחיטה כשרה או פסולה. מכל מקום, רבי יוחנן מבהיר ששניהם מסכימים שהשחיטה פסולה, והמחלוקת...

info_outline
חולין יז - ראש חודש סיון - א' בסיון, 17 במאי show art חולין יז - ראש חודש סיון - א' בסיון, 17 במאי

דף יומי לנשים - הדרן

המשנה קובעת כי "לעולם שוחטין". רבה ורב יוסף סבורים שניהם כי הדבר מתייחס לתקופת הגלות, אך כל אחד מהם מסביר זאת על פי שיטה תנאית שונה – או כדעת רבי ישמעאל או כדעת רבי עקיבא. תנאים אלו חלקו בשאלה האם בני ישראל במדבר נאסרו באכילת בשר (בשר תאווה) אלא אם כן הוקרב כקרבן, או שמא היו מותרים באכילת בשר אף ללא שחיטה כשרה. לאחר שהגמרא מעמיקה...

info_outline
חולין טז - שבת כ חולין טז - שבת כ"ט באייר, 16 במאי

דף יומי לנשים - הדרן

הגמרא מביאה ברייתא כדי להוכיח שרבי מבחין בין שחיטה שנעשתה בכלי המחובר לקרקע לבין שחיטה שנעשתה בכלי שהיה תלוש ולבסוף חברו לקרקע. סתירה פנימית בתוך הברייתא מיושבת באמצעות הבחנה זו. הגמרא מעמיקה בפרטי הברייתא. תחילה היא עוסקת במקרה של שחיטה באמצעות מכשיר. לאחר שמועלית סתירה מברייתא אחרת הפוסלת שחיטה כזו, העניין מיושב על ידי הבחנה...

info_outline
חולין טו - יום ירושלים - כ חולין טו - יום ירושלים - כ"ח באייר, 15 במאי

דף יומי לנשים - הדרן

 

info_outline
חולין יד - כ חולין יד - כ"ז באייר, 14 במאי

דף יומי לנשים - הדרן

  המשנה קובעת כי השוחט בהמה בשבת או ביום הכיפורים – שחיטתו כשרה. עם זאת, רב קובע כי הבשר אסור באכילה באותה שבת, אפילו כשהוא נא. חכמי הישיבה הסבירו כי עמדתו של רב תואמת את שיטת רבי יהודה בדיני שבת, והגמרא מנסה לברר לאיזו מהלכותיו של רבי יהודה מתכוונים. רבי אבא מציע כי הדבר מבוסס על דעת רבי יהודה בעניין הכנה – הצורך בכך שחפץ יוכן...

info_outline
חולין יג - כ חולין יג - כ"ו באייר, 13 במאי

דף יומי לנשים - הדרן

רבי חייא בר אבא מביא דיון בין רבי אמי לרבי יוחנן בנוגע למעמד כוונתו של קטן. בגרסה הראשונה, השאלה היא האם מחשבתו של קטן נחשבת למחשבה. רבי אמי משיב שהדבר פשוט שאינה מועילה, כפי שמוכח ממשנה במסכת כלים. רבי יוחנן מבהיר שהספק היה במקרה שבו מחשבת הקטן ניכרת, אך לא לגמרי, מתוך מעשיו – כגון המעביר בהמה מדרום העזרה לצפונה כדי לשוחטה, פעולה...

info_outline
 
More Episodes

הגמרא מקשה על רב ביבי, שהעיד על מקרה שבו מדדו דם של נבלה כדי לבדוק אם יש בו שיעור המספיק כדי לטמא. זאת בסתירה למשנה בעדויות, שבה העידו אחרים שדם נבלה טהור. הגמרא מיישבת את הסתירה בכך שיש מחלוקת תנאים בעניין, ומבהירה מדוע אלו המטמאים קבעו את השיעור הנדרש על רביעית לוג.

אדם יכול לנדב נסכי יין למקדש, אך ורק בשיעורים המשמשים במנחות חובה: שלושה, ארבעה או שישה לוגים (או שילוב של מספרים אלו). שאלה עולה האם על הנסכים שהתחייב בהם להינתן בבת אחת, או שמא ניתן לחלקם? שאלה זו נשאלת לגבי מי שנדר חמישה לוגים (שיעור שאינו קיים בנסכים): האם ניתן "לחלוק" את החמישה – כלומר להקריב ארבעה ולפדות את החמישי או לתת אותו לאחר – או שמא עליו להמתין עד שישיג לוג נוסף כדי להשלים לשישה? למרות שאביי ורבא ניסו שניהם להביא ראיות כדי לפשוט ספק זה, הראיות שלהם נדחו כי היו מכריעות.

רבי עקיבא ורבי טרפון חולקים בשאלה האם ניתן לנדב שמן למקדש. מחלוקתם מתמקדת בשאלה האם ניתן ללמוד את דיני השמן מדיני היין.

בנוגע לבעלות, מנחה אינה יכולה לבוא בשותפות. הגמרא בוחנת מדוע דין זה שונה מקרבנות בהמה ועוף, שיכולים לבוא בשותפות.

ישנם חמישה (או שישה, לפי רבי שמעון) סוגי מנחות נדבה: סולת (ללא אפייה או טיגון מקדימים), מחבת, מרחשת, רקיקים וחלות. המשנה מעמיקה בניסוחים שונים שאדם עשוי להשתמש בהם בעת נדרו למנחה, ומסבירה בכל מקרה איזה סוג מנחה ובאיזו כמות הוא חייב להביא כדי להבטיח שיקיים את התחייבותו.