פר' יתרו - כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ- מהר"ל

מהר"ל חדושי אגדות על קידושין דף לא/א 
מה עשה גוי א' באשקלון וכו'. והביא ראיה מן גוי באשקלון ולא מן ישראל, ומזה תדע כי הגוי מוכן ביותר לכבוד אב ואם מן ישראל, ודבר זה קשיא ואי אפשר בלא טעם. לכן יש לפרש, כי דבר זה מה שהביאו ראייה מן הגוי שהיה מכבד את אביו ואמו מאוד, וכן אמר במדרש על עשו [שהיה] מכבד את אביו ביותר ממה שמכבד הישראל את אביו. דבר זה הטעם, כי הש"י ציוה שיכבד אדם את אביו מפני שהביא אותו אל עולם הזה, וכך אמרו במסכת בבא מציע' (ל"ג א') אבידת אביו ואבידת רבו אבידת רבו קודמת מפני שהוא הביא אותו אל עה"ז ואלו רבו הביאו לחיי עולם הבא, מוכח כי לכך אמרה תורה שיכבד את אביו ואמו מפני שהביאו אותו לחיי עולם הזה, ומפני כי מיוחד האב שמביאו לחיי עולם הזה, ודבר זה מיוחד בו הגוים שאליהם נתנה העולם הזה, ובפרט כי עולם הזה הוא מיוחד לעשו כמו שאמרו ז"ל במדרש (אבכיר) ויתרוצצו הבנים שהיו מריבין בנחלת שני עולמים ואמרו כי יעקב היה לחלקו עולם הבא ולעשו עולם הזה, לכך היה עשו מכבד את אביו ביותר מפני כי עולם הזה הוא לחלקו והאב מביא אותו לעולם הזה שהוא לחלקו, לכך כל האומות אשר חלקם הוא עולם הזה ואביו בשר ודם הוא שמביא אותו לעולם הזה לכך אצלו נמצא הכבוד לאביו בשר ודם.  אבל ישראל שיש לו עולם הבא ולא עה"ז, לא נמצא בהם כ"כ הזריזות למצוה זאת כמו שנמצא באומות שיש בהם הזריזות למצוה זאת ביותר מאוד

אמנם יש לך לדעת, כי אין מצוה לפי הדעת והשכל כמו שהיא מצות כבוד אב ואם, שהדעת מחייב מצוה זאת, ולכך פרש"י ז"ל כמו שהביא רש"י בפרשת בשלח (שמות ט"ו) שם שם לו חוק ומשפט שנקרא כבוד אב ואם משפט, ודבר זה מפני כי המשפט נותנת מצוה זאת והשכל מחייב מצוה זאת. ואלמלא (לא) נתנה תורה מפי הש"י, השכל מחייב אותה, והדבר שהוא נותן שכל האדם, מוכנים לזה הגוים בפרט שאין להם השכל העליון היא שכל התורה שהיא שכל עליון אלקי, ולפיכך הגוים בפרט דביקים במצוה זאת. לכך אמרו ז"ל ג"כ הגוים מדקדקים על פחות משוה פרוטה ובן נח נהרג על פחות משוה פרוטה (סנהדרין נ"ז א'), כי הגזל יוצא מן המשפט, ואין נחשב זה לאומות מעלה, כי אין להם לאומות דבר זה מצד מעלתם, רק מצד פחיתות שאינם רוצים לוותר כי מדת הוותור הוא מעלה עליונה לאדם כאשר התבאר בכמה מקומות, ולפיכך האומות שהם דביקים במדה זאת, אין זה מצד מעלתם רק שאין להם מדת הוותור וכבוד אב ואם אשר מחייב הדעת והשכל במדת המשפט ויוצא (מזה) מוותר המשפט, לכך האומות הם זריזין במצוה זאת מפני שאין בהם מידת הוויתור כמו שאין מוותרין על הגזל בפחות משוה פרוטה

ועוד תדע להבין ענין זה, כי האב ואם הם סבה חמריית לבן שנותנים את הזרע וכמו שמבואר בפרק המפלת (נדה ל"א א') ומן אב ואם נוצר הגוף והנשמה נותן הש"י, ומפני שהגוי עיקר שלו הגוף, וסבתו הוא האב ואם לכך מכבד אב ואם ביותר, ואין עיקר של הגוי הנשמה ואין מכבדין את אביהם שבשמים, אבל ישראל עיקר שלו הוא הנשמה והש"י נותן הנשמה לא אב ואם, וישראל נקראים בנים למקום מה שאין זה באומות, לכך הגוי יותר דבק בכבוד אב ואם במה שהם חמריים יותר מן ישראל, ופי' זה קרוב לפירוש שנזכר לפני זה

ויש עוד בזה דבר עמוק, מה שהאומות זריזים במצוה זאת, וראיה לזה כי עשו שהיה ראש האומות היה זריז במצוה זאת יותר מכל אדם, וזה שאמר הכתוב ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו כי היה מכבד את אביו בצידו, ובמדרש (ב"ר פס"ה) אמר רשב"ג כל ימי הייתי משמש את אבי ולא שמשתי אותו אחד ממאה ששמש עשו הרשע את אביו אני ששמשתי את אבי הייתי משמש לו בבגדים מלוכלכים וכשיצאתי לשוק הייתי יוצא בבגדי' נקיים, עשו הרשע כשהיה משמש את אביו היה משמש אותו בבגדי מלכות עד כאן. ודע כי לא היה דבר זה מה שהיה משמש עשו את אביו במקרה, כי אין דברים כאלו במקרה, מכל שכן שהיה רשע גמור והיה זריז במצוה כמו זאת. אבל דבר זה תבין לכל הפרושים אשר אמרנו

ותדע עוד דבר עמוק כי התולדות מתחייבים מן האבות, וכל דבר המתחייב מאחר מתחייב בכח דין, ולכך אמרה תורה (ויקרא י"ט) איש אמו ואביו תיראו, ויש לשאול אחר שהוקש כבודם לכבוד המקום, ולכך הזהיר באב ואם על המורא כמו שנאמר אצל הקב"ה את ה' תירא (דברים כ') ואלו על האהבה לא הזהיר לאהוב אביו ואמו כמו שהזהיר על הקב"ה ואהבת את ה' אלקיך (שם ו'). אבל הדבר הזה, כי התולדות מתחייבין מן האבות בכח דין, ולכך שייך בזה מדת היראה שהוא דין, ולכך אמר איש אמו ואביו תיראו, כמי שמכבד אדם גדול ממנו מחמת היראה, ומאחר שהתולדות מתחייבים בכח דין מיוחדים בזה האומות ביותר וכל זה כמו שאמרנו כי אין בהם מדת הוויתר ומה שנותן ומחייב השכל (אלו) [אינן] מוותרין, ולכך האומות שהם דביקים בכח דין נמצא באומות היראה יותר ולכך מכבדין את האב

וכ"ה בתפארת ישראל למהר"ל פרק מ"ב