אור
מראי מקומות - במשנתו של מהר"ל - פרשת תרומה - תשפ"ה לפ"ק הנושא: כל ענין הבית שכלי ואין עיקר הביהמ"ק היה העצים והאבנים הגשמיים כלל ספר שמות פרק כה ח) וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם (ט) כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ רש"י על...
info_outlineאור
מראי מקומות - במשנתו של מהר"ל - פרשת משפטים - תשפ"ה לפ"ק הנושא: פנימיות מצוות הלוואה פרשת משפטים - פרק כב (כד) אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנשֶׁה לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ רש"י על שמות פרק כב פסוק כד - רבי ישמעאל אומר כל אם ואם שבתורה רשות חוץ מג' וזה אחד מהן(כד) אם כסף תלוה...
info_outlineאור
מראי מקומות - במשנתו של מהר"ל - פרשת יתרו - תשפ"ה לפ"ק הנושא: אנכי ה' אלקיך - כלומר שעל כל פנים אני ה' אלקיך מצד עצמי ספר שמות פרק כ פרשת יתרו - (א) וַיְדַבֵּר אֱלֹקים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר (ב) אָנֹכִי ה' אֱלֹקיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים ספר תפארת ישראל - פרק לז אבל בודאי...
info_outlineאור
מראי מקומות - במשנתו של מהר"ל - פרשת בשלח - תשפ"ה לפ"ק הנושא: ג' עיקרי אמונה שקנו ישראל ביציאת מצרים, קריעת ים סוף, ומתן תורה פרשת בשלח - פרק יד (לא) וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ בה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ: פרשת שמות - פרק ד (לא) וַיַּאֲמֵן הָעָם...
info_outlineאור
מראי מקומות - במשנתו של מהר"ל - פרשת בא - תשפ"ה לפ"ק הנושא: עם ישראל השלמת העולם ספר שמות פרק יג (א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר (ב) קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא (ג) וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם...
info_outlineאור
מראי מקומות – במשנתו של מהר"ל – פרשת וארא תשפ"ה לפ"ק הנושא: ג' יסודות - בענין הכבדת הלב של פרעה ספר שמות פרק ז (ג) וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם ספר גבורות השם - פרק לא ואני אקשה את לב פרעה. יש מקשים למה הרבה הקדוש ברוך הוא המכות על פרעה למען רבות מופתיו בארץ...
info_outlineאור
מראי מקומות – במשנת של מהר"ל – פרשת שמות תשפ"ה לפ"ק ספר שמות פרק ג' (טז) לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם ה' אֱלֹקי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי אֱלֹקי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵאמֹר פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם ספר גבורות השם - פרק כו בשמות רבה (פר' ג') אמר לו מסורת בידם מיוסף...
info_outlineאור
מראי מקומות – במשנתו של מהר"ל – פרשת ויחי תשפ"ה לפ"ק הנושא: מהיכן זכה יהודה למלכות פרשת ויחי פרק מט (ח) יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ (ט) גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ (י) לֹא יָסוּר...
info_outlineאור
מראי מקומות – במשנתו של מהר"ל – עניני חנוכה תשפ"ה לפ"ק הנושא: דרכי הנהגה של גדולי ישראל האמתיים ספר נר מצוה עמוד כא ת"ר מצות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד ואחד, והמהדרין מן המהדרין, ב"ש אומרים, יום ראשון מדליק שמנה, מכאן ואילך פוחת והולך, וב"ה אומרים, יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך. אמר עולא, פליגי בה תרי...
info_outlineאור
מראי מקומות – במשנתו של מהר"ל – פרשת מקץ – ועניני חנוכה - תשפ"ה הנושא: לעבוד ה' בשכל גדול ספר בראשית פרק מא (לח) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אלקים בּוֹ רש"י - הנמצא כזה - הנשכח כדין אם נלך ונבקשנו הנמצא כמוהו (לט) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אלקים אוֹתְךָ אֶת כָּל...
info_outlineחג השבועות תשפ"ד לפ"ק - מראי מקומות - במשנתו של מהר"ל ספר תפארת ישראל פ' כ"ז
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף סח/ב
אמר רבי אלעזר הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם מאי טעמא יום שניתנה בו תורה הוא
רש"י
דבעינן נמי לכם - שישמח בו במאכל ומשתה, להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל שנתנה תורה בו:
תלמוד בבלי מסכת על פסחים דף סח/ב
רב יוסף ביומא דעצרתא אמר עבדי לי עגלא תלתא אמר אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא
רש"י
תילתא - שלישי לבטן, ומובחר הוא
עבדי לי - היה מצוה לאנשי ביתו להכין לו סעודה
אי לאו האי יומא - שלמדתי תורה ונתרוממתי הרי אנשים הרבה בשוק ששמן יוסף, ומה ביני לבינם
ספר תפארת ישראל - פרק כז
אמנם מה ששואלים בני אדם כי אם חג השבועות הוא בשביל שנתן לנו התורה, למה כתב (במדבר כ"ח) וביום הבכורים בהקריבכם מנחה ולא כתב ביום מתן תורה מאחר שעיקר היום טוב הוא בשביל התורה, כמו שאנו אומרים זמן מתן תורתנו, אין זה שאלה כלל כי השם יתברך נתן למועדים זמן אשר הם שמחת ישראל אשר זכו אל הטוב כמו שאמר בחג המצות שבו יצאו ישראל מבית עבדים וסוכות כי בסוכות הושבתי אתכם וביום הכפורים כי ביום הזה יכפר עליכם, ובחג השבועות התורה שנתנה בו נתנה מהשם יתברך והיא לעול על ישראל והרי אומות העולם לא היו רוצים לקבל התורה ואף כי אנו אומרים זמן מתן תורתנו היינו משום שקבלנו התורה בעצמנו ואמרנו נעשה ונשמע אבל מכל מקום השם יתברך הנותן התורה היה כופה ההר עליהם שיקבלו התורה בעל כרחם מפני שהיא עול עליהם ואיך יכתוב בתורה זמן מתן תורה שנתן השם יתברך בגזרתו על האדם. ומזה הטעם לא נכתב גם כן בראש השנה הטעם שהוא יום הדין מפני כי הדין מצד עצמו אינו מקובל ואינו נוח לאדם ולכך לא תלה המועד בזה רק נכתב זכרון תרועה והזכירה שנזכר על ידי תרועה לפני הקדוש ברוך הוא לטובה, וכן הוא הזכירה בכל מקום..