loader from loading.io

פרשת כי תשא - פרק לג פ' כ"ג - וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ - מהר"ל – גור אריה

אור

Release Date: 02/28/2024

מהר מהר"ל - פרשת כי תבא - הנושא: וּמִשֶּׁפַע מִצְוַת תְּפִלִּין יִתְמַשֵּׁךְ עָלַי לִהְיוֹת לִי חַיִּים אֲרֻכִים וְשֶׁפַע קֹדֶשׁ וּמַחֲשָׁבוֹת

אור

  מראי מקומות - במשנתו של מהר"ל – פרשת כי תבא תשפ"ד לפ"ק   ספר דברים פרק כח וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ   תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ו/א וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ותניא רבי אליעזר הגדול אומר אלו "תפילין שבראש" ספר גבורות השם - פרק לט  ואמר רבי אליעזר (ברכות...

info_outline
במשנתו של מהר במשנתו של מהר"ל - שופטים תשפ"ד - הנושא: באיזה ענין עובד ה' אמיתי מעורר הציבור

אור

ספר דברים פרק יח פרשת שופטים  (יג) תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקיךָ  (יד) כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנֲנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה' אֱלֹקיךָ  (טו) נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹקיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן פירוש האלשיך ז"ל -  ...

info_outline
תשעה באב  - פרשת ואתחנן - תשפ תשעה באב - פרשת ואתחנן - תשפ"ד - הנושא: צפיה לגאולה, ובעניני ארץ ישראל

אור

info_outline
פרשת פנחס תשפ פרשת פנחס תשפ"ד - ביאור בענין תיקון מיעוט הירח - במשנתו של מהר"ל

אור

מראי מקומות - במשנתו של מהר"ל – פרשת פנחס תשפ"ד לפ"ק הנושא: ביאור בענין תיקון מיעוט הירח   ספר במדבר פרק כח (טו) וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַה' עַל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ. תלמוד בבלי מסכת חולין דף ס/ב  רבי שמעון בן פזי רמי כתיב ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים וכתיב את המאור הגדול ואת המאור הקטן אמרה...

info_outline
ביאור מקיף בפגם מי מריבה וחטא המרגלים - פרשת חוקת תשפ ביאור מקיף בפגם מי מריבה וחטא המרגלים - פרשת חוקת תשפ"ד - במשנתו של מהר"ל

אור

מראי מקומות - במשנתו של מהר"ל – פרשת חוקת תשפ"ד הנושא: ביאור מקיף בפגם מי מריבה וחטא המרגלים ---- ספר במדבר פרק כ (ז) וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: (ח) קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ...

info_outline
וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי - פרשת קרח תשפ וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי - פרשת קרח תשפ"ד - במשנתו של מהר"ל

אור

    ספר במדבר פרק טז וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן גור אריה ‏על רש"י על במדבר פרק טז פסוק א ולא הזכיר בן יעקב. ואם תאמר, והלא אין צריך לכתוב "בן יעקב", שבכל מקום אינו מזכיר היחוס רק עד השבט, ומכאן ואילך הוא ידוע בעצמו, ולמה יש לכתוב...

info_outline
והָאִישׁ משֶׁה עָנָיו מְאֹד  –  פרשת בהעלותך תשפ והָאִישׁ משֶׁה עָנָיו מְאֹד – פרשת בהעלותך תשפ"ד - במשנתו של מהר"ל

אור

  מראי מקומות - פרשת בהעלותך תשפ"ד – במשנתו של מהר"ל   ספר במדבר פרק יב והָאִישׁ משֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה ספר תפארת ישראל - פרק כג  התבאר לך כי אפשר לומר רק שהיה משה מיוחד לתורה. והנה יש לשאול שאלה עצומה מאד איך אפשר שיתיחד משה עד שראוי לו התורה, וזה כי לפי מדרגת התורה ומעלתה שהיא שכל...

info_outline
חג השבועות תשפ חג השבועות תשפ"ד לפ"ק - במשנתו של מהר"ל - ספר תפארת ישראל פ' כ"ז

אור

חג השבועות תשפ"ד לפ"ק - מראי מקומות - במשנתו של מהר"ל ספר תפארת ישראל פ' כ"ז   תלמוד בבלי מסכת פסחים דף סח/ב  אמר רבי אלעזר הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם מאי טעמא יום שניתנה בו תורה הוא רש"י דבעינן נמי לכם - שישמח בו במאכל ומשתה, להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל שנתנה תורה בו:   תלמוד בבלי מסכת על פסחים דף סח/ב רב יוסף ביומא...

info_outline
שיעור במשנתו של מהר שיעור במשנתו של מהר"ל – פרשת בהר, תשפ"ד

אור

מראי מקומות - שיעור במשנתו של מהר"ל – פרשת בהר, תשפ"ד   ספר ויקרא פרק כה וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקיךָ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם ולא תונו איש את עמיתו - (ת"כ) כאן הזהיר על אונאת דברים שלא יקניט איש את חבירו ולא ישיאנו עצה שאינה הוגנת לו לפי דרכו והנאתו של יועץ וא"ת מי יודע אם נתכוונתי לרעה לכך נאמר ויראת...

info_outline
חובות הלבבות - השער השני - שער הבחינה - פרק ד – שיעור ל חובות הלבבות - השער השני - שער הבחינה - פרק ד – שיעור ל"ה

אור

ספר חובות הלבבות - השער השני - שער הבחינה - פרק ד – שיעור ל"ה  והרביעית - סימן החכמה הנראה במיני שאר החיים מקטנם ועד גדולם: מהם המעופף, והשוחה, והזוחל, וההולך על ארבע, לפי התחלקות צורותם, ומידותם, ושימושם, והנאתם, ותועלתם בעולם, כמו שנזכר במענה הוכיח בו הבורא את איוב כדי להעיר אותו (איוב לח מא): מי יכין לעורב צידו כי ילדיו אל אל...

info_outline
 
More Episodes

  הראהו קשר של תפילין (רש"י)

 דע כי חז"ל דקדקו מאוד בדברי התורה, והם שהבינו דברי תורה, ולא זולתם. ופירוש ענין קשר תפילין, דע כי משה אמר "הראיני נא את כבודך" (פסוק יח), הכבוד הזה הוא מדריגתו ומעלתו יתברך, וכבר ידעת כי שם התפילין הם פאר וכבוד ויקר, שכך נקרא בפסוק (יחזקאל כד, יז) "פארך חבוש עליך", וכן נקראו "יקר", כמו שדרשו ז"ל במסכת מגילה (טז ע"ב) "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" (אסתר ח, טז) זה תפילין, ואין חילוק בין כבוד ויקר, שהכל אחד, ואין חילוק ביניהם. ולכם כאשר אמר לו "הראיני נא את כבודך" השיב לו הקב"ה "לא תוכל לראות את פני", פירוש "פנים" הוא הכרת אמיתת כבודו יתברך, שבו נבדל מזולתו, והוא עצם כבודו. אבל אחורים הוא נקרא 'קשר תפילין', פירוש כבודו יתברך, אבל אין זה אמיתת הכבוד, כמו שהאחור אין בו הכרה אמיתית, רק ההכרה האמיתית הוא בפנים, והכבוד שאין אמיתת הכבוד נקרא 'קשר תפילין', לפי שהקשר הוא אחורי הפנים (מנחות לה ע"ב), והתפילין עצמם הם כנוי לאמיתת הכבוד, לפי שהם בפנים, שהפנים יש בו הכרה אמיתית:

וכאשר תעמיק עוד בדברי חכמים (ברכות ז.) שנקרא הכבוד הזה - שאינה אמיתת הכבוד - בשם (זה ונקרא) 'קשר תפילין', לפי שהכבוד - כל שהוא יתואר שהוא קשור בבעל הכבוד, אין הכבוד כל כך כמו שהכבוד יתואר שאינה קשורה בו, לפי גודל הכבוד מתפשט כבודו בזולתו, כמו שאמר (ישעיה ו, ג) "מלא כל הארץ כבודו", שרוצה לומר התפשטות הכבוד בזולתו בכל הנמצאים. ולפיכך קשר תפילין הוא כבודו יתברך, אבל אין זה אמיתת כבודו. ולפיכך הוא מקושר בו, שהכבוד המקושר אינה אמיתת הכבוד, שכבר אמרנו כי זהו אמיתת הכבוד - התפשטות הכבוד בזולתו. ולפיכך קשר של תפילין הוא אחורי האדם. וזהו שאמרו שהראה למשה קשר תפילין, שרוצה לומר כבודו יתברך הראה לו, אבל אינו אמיתת הכבוד, רק שיתואר בו הוא יתברך, ואין זה התפשטות הכבוד שלו, רק התפילין עצמם הם אמיתת כבודו יתברך, ודברים אלו עמוקים מאד, ומה שאפשר להבין נרמז לך פה. ‏: