אור
מראי מקומות – במשנתו של מהר"ל – פרשת לך תשפ"ה הנושא: מה החידוש של אמונת אברהם אבינו בבשורת הזרע? ספר בראשית פרק טו (א) אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד: (ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדֹנָי ה' מַה תִּתֶּן לִי...
info_outline וַיִּקַח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּמְלָה - במשנתו של מהר"ל - פרשת נח - תשפ"האור
מראי מקומות – במשנתו של מהר"ל – פרשת נח תשפ"ה הנושא: החילוק של שם ויפת במעשה המצווה, מדוע זכה 'שם' לשכר פי כמה של 'יפת' ספר בראשית פרק ט (כג) וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּׂמְלָה וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם וּפְנֵיהֶם אֲחֹרַנִּית וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם לֹא...
info_outline במשנתו של מהר"ל – וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת- ביאור ענין הגורלות - יום הקדוש תשפ"ה לפ"קאור
במשנתו של מהר"ל – יום הקדוש תשפ"ה לפ"ק ביאור: ענין הגורלות בשני השעירים, והטעם מדוע צריך להיות שוה במראה ובקומה ובדמים. ספר ויקרא פרק טז (ח) וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל (ט) וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַה' וְעָשָׂהוּ...
info_outline מהר"ל – פרשת נצבים וילך פ"ד - הנושא: החילוק בין יציאת בני ישראל מהגלות להאומות עולםאור
מראי מקומות – במשנתו של מהר"ל – פרשת נצבים וילך תשפ"ד הנושא: אופן יציאת בני ישראל מהגלות בהגאולה העתידה דברים פרק ל פסוק ג (ג) וְשָׁב ה' אֱלֹקיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹקיךָ שָׁמָּה רש"י (ג) ושב ה' אלקיך את שבותך - היה לו לכתוב והשיב את שבותך רבותינו למדו מכאן כביכול...
info_outline מהר"ל - פרשת כי תבא - הנושא: וּמִשֶּׁפַע מִצְוַת תְּפִלִּין יִתְמַשֵּׁךְ עָלַי לִהְיוֹת לִי חַיִּים אֲרֻכִים וְשֶׁפַע קֹדֶשׁ וּמַחֲשָׁבוֹתאור
מראי מקומות - במשנתו של מהר"ל – פרשת כי תבא תשפ"ד לפ"ק ספר דברים פרק כח וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ו/א וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ותניא רבי אליעזר הגדול אומר אלו "תפילין שבראש" ספר גבורות השם - פרק לט ואמר רבי אליעזר (ברכות...
info_outline במשנתו של מהר"ל - שופטים תשפ"ד - הנושא: באיזה ענין עובד ה' אמיתי מעורר הציבוראור
ספר דברים פרק יח פרשת שופטים (יג) תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקיךָ (יד) כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנֲנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה' אֱלֹקיךָ (טו) נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹקיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן פירוש האלשיך ז"ל - ...
info_outline תשעה באב - פרשת ואתחנן - תשפ"ד - הנושא: צפיה לגאולה, ובעניני ארץ ישראלאור
info_outline פרשת פנחס תשפ"ד - ביאור בענין תיקון מיעוט הירח - במשנתו של מהר"לאור
מראי מקומות - במשנתו של מהר"ל – פרשת פנחס תשפ"ד לפ"ק הנושא: ביאור בענין תיקון מיעוט הירח ספר במדבר פרק כח (טו) וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַה' עַל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ. תלמוד בבלי מסכת חולין דף ס/ב רבי שמעון בן פזי רמי כתיב ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים וכתיב את המאור הגדול ואת המאור הקטן אמרה...
info_outline ביאור מקיף בפגם מי מריבה וחטא המרגלים - פרשת חוקת תשפ"ד - במשנתו של מהר"לאור
מראי מקומות - במשנתו של מהר"ל – פרשת חוקת תשפ"ד הנושא: ביאור מקיף בפגם מי מריבה וחטא המרגלים ---- ספר במדבר פרק כ (ז) וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: (ח) קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ...
info_outline וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי - פרשת קרח תשפ"ד - במשנתו של מהר"לאור
ספר במדבר פרק טז וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן גור אריה על רש"י על במדבר פרק טז פסוק א ולא הזכיר בן יעקב. ואם תאמר, והלא אין צריך לכתוב "בן יעקב", שבכל מקום אינו מזכיר היחוס רק עד השבט, ומכאן ואילך הוא ידוע בעצמו, ולמה יש לכתוב...
info_outlineאמר המחבר: אך מהות הבחינה היא התבונן בסימני חכמת הבורא בברואים ושערם בנפש כפי כח הכרת המבחין, כי החכמה, ואם סימניה נחלקים בברואים, היא ביסודה ועיקרה אחת, כשמש אשר היא אחת בעיקרה ובעצמה, ומתחלקים מראות ניצוציה בשמשות הנעשות מן הזכוכית הלבנה והשחורה והאדומה והירוקה ומשתנה אורה כפי השתנות צבעי הזכוכית, וכמים שמשקין מהם הפרדס, שפרחיו שונים זה מזה במראה שהם נראים עליהם במראיהם.
על כן התבונן בבריאות הבורא מקטנן ועד גדולן, והתיישב בנעלם ממך מהם, תמצאם כאשר סיפרתי לך בעזרת השם. ומפני שהם מתחלקים בברואים, התחייבנו להתבונן ולחשוב בהם, עד שיתיישב ענינה בנפשותינו וינוח ברעיונינו. ואילו היו סימניה על דרך אחת בברואים כולם, לא היה ענינה מסתפק על אחד מהם, והיה המשכיל והכסיל שוה בהכרתם.
והעילה בזה, שהדבר שהוא עושה מעשה אחד תדיר, מורה שמעשהו אינו לרצונו, אך הוא עושה בטבעו שהוטבע עליו בלבד, ויש לו מכריח שמכריחו על המעשה ההוא, ואין לו יכולת לשנות ממנו, כאש אשר כחה השרפה בלבד, וכמים אשר הם מקררים בטבעם בלבד. ואשר הוא עושה כחפצו, יראו ממנו מעשים משתנים.
ומפני שהבורא יתברך חפץ במעשהו, ואיננו מוכרח, ולא צריך, ולא מוטבע, עשה הדברים משתנים זה מזה, כפי שמחייבת חכמתו [בכל עת], כדי שתורה השתנותם על אחדותו ועל חפצו בפעלו, כמו שאמר (תהלים קלה ו): כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ, והאלקים יודע, אם בעבורה לא היו כל הבריות בדמות אחת ותמונה אחת. והדין נותן בעבור זה השתנות סימני החכמה בברואים, וחכמתו יתברך נעלמה מהשיג, אך זכרנו אחד מהרבה פנים שלא הגענו אליהם, ולו יתעלה החכמה המגעת ואין אלוקי מבלעדיו: