וְהֶאֱמִן בה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה - במשנתו של מהר"ל – פרשת לך תשפ"ה
אור
מראי מקומות – במשנתו של מהר"ל – פרשת לך תשפ"ה הנושא: מה החידוש של אמונת אברהם אבינו בבשורת הזרע? ספר בראשית פרק טו (א) אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד: (ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדֹנָי ה' מַה תִּתֶּן לִי...
info_outline
וַיִּקַח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּמְלָה - במשנתו של מהר"ל - פרשת נח - תשפ"ה
אור
מראי מקומות – במשנתו של מהר"ל – פרשת נח תשפ"ה הנושא: החילוק של שם ויפת במעשה המצווה, מדוע זכה 'שם' לשכר פי כמה של 'יפת' ספר בראשית פרק ט (כג) וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּׂמְלָה וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם וּפְנֵיהֶם אֲחֹרַנִּית וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם לֹא...
info_outline
במשנתו של מהר"ל – וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת- ביאור ענין הגורלות - יום הקדוש תשפ"ה לפ"ק
אור
במשנתו של מהר"ל – יום הקדוש תשפ"ה לפ"ק ביאור: ענין הגורלות בשני השעירים, והטעם מדוע צריך להיות שוה במראה ובקומה ובדמים. ספר ויקרא פרק טז (ח) וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל (ט) וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַה' וְעָשָׂהוּ...
info_outline
מהר"ל – פרשת נצבים וילך פ"ד - הנושא: החילוק בין יציאת בני ישראל מהגלות להאומות עולם
אור
מראי מקומות – במשנתו של מהר"ל – פרשת נצבים וילך תשפ"ד הנושא: אופן יציאת בני ישראל מהגלות בהגאולה העתידה דברים פרק ל פסוק ג (ג) וְשָׁב ה' אֱלֹקיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹקיךָ שָׁמָּה רש"י (ג) ושב ה' אלקיך את שבותך - היה לו לכתוב והשיב את שבותך רבותינו למדו מכאן כביכול...
info_outline
מהר"ל - פרשת כי תבא - הנושא: וּמִשֶּׁפַע מִצְוַת תְּפִלִּין יִתְמַשֵּׁךְ עָלַי לִהְיוֹת לִי חַיִּים אֲרֻכִים וְשֶׁפַע קֹדֶשׁ וּמַחֲשָׁבוֹת
אור
מראי מקומות - במשנתו של מהר"ל – פרשת כי תבא תשפ"ד לפ"ק ספר דברים פרק כח וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ו/א וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ותניא רבי אליעזר הגדול אומר אלו "תפילין שבראש" ספר גבורות השם - פרק לט ואמר רבי אליעזר (ברכות...
info_outline
במשנתו של מהר"ל - שופטים תשפ"ד - הנושא: באיזה ענין עובד ה' אמיתי מעורר הציבור
אור
ספר דברים פרק יח פרשת שופטים (יג) תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקיךָ (יד) כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנֲנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה' אֱלֹקיךָ (טו) נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹקיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן פירוש האלשיך ז"ל - ...
info_outline
תשעה באב - פרשת ואתחנן - תשפ"ד - הנושא: צפיה לגאולה, ובעניני ארץ ישראל
אור
info_outline
פרשת פנחס תשפ"ד - ביאור בענין תיקון מיעוט הירח - במשנתו של מהר"ל
אור
מראי מקומות - במשנתו של מהר"ל – פרשת פנחס תשפ"ד לפ"ק הנושא: ביאור בענין תיקון מיעוט הירח ספר במדבר פרק כח (טו) וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַה' עַל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ. תלמוד בבלי מסכת חולין דף ס/ב רבי שמעון בן פזי רמי כתיב ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים וכתיב את המאור הגדול ואת המאור הקטן אמרה...
info_outline
ביאור מקיף בפגם מי מריבה וחטא המרגלים - פרשת חוקת תשפ"ד - במשנתו של מהר"ל
אור
מראי מקומות - במשנתו של מהר"ל – פרשת חוקת תשפ"ד הנושא: ביאור מקיף בפגם מי מריבה וחטא המרגלים ---- ספר במדבר פרק כ (ז) וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: (ח) קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ...
info_outline
וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי - פרשת קרח תשפ"ד - במשנתו של מהר"ל
אור
ספר במדבר פרק טז וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן גור אריה על רש"י על במדבר פרק טז פסוק א ולא הזכיר בן יעקב. ואם תאמר, והלא אין צריך לכתוב "בן יעקב", שבכל מקום אינו מזכיר היחוס רק עד השבט, ומכאן ואילך הוא ידוע בעצמו, ולמה יש לכתוב...
info_outlineספר חובות הלבבות - השער השני - שער הבחינה - פרק ג
וראוי שתדע, כי כל העולם מחובר מגשמיות ורוחניות, נמזגו ונתערבו, עד ששב קצתן מעמיד את קצתן, כנפש וכגוף בחיים. וסימני החכמה בכל זה על שלשה ענינים: האחד מהם - סימנים מבוארים וגלויים, אינם נעלמים מן הכסילים, כל שכן מן המשכילים, כתנועת גלגל השמש ממעל לארץ ביום להאיר פאת הישוב, ויהנו בה הברואים, כמו שאמר הכתוב (תהלים קד כב): תזרח השמש יאספון ואל מעונותם ירבצון, יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב, מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך.
והשני - סימנים נעלמים מן הברואים, אשר לא ידע קשרם (ישרם) כי אם המשכיל המבין יושרם, כמות הכולל כל בשר, ובו תקנת העולם, כמו שאמרו זכרונם לברכה (בראשית רבה ט ב): וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד (בראשית א לא): והנה טוב מאד - זה המות, ואמר החכם (קהלת ד ב): ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר המה חיים עדנה
והשלישי - סימני החכמה שהם נראים מצד אחד ונעלמים מצד אחר ולא יכירם מי שבינתו מעוטה, אלא לאחר שהתיישב בהם וידקדק עליהם, כהשתנות עניני השנה בארבע תקופותיהם והדומה לזה