בבא בתרא קכה - כ"ו בתשרי, 28 באוקטובר

הדף היום מוקדש ע"י גלנדה סאקס ג'פי לכבוד יום הולדתה של שרי אסרמן ולרגל נכדה הראשון, ולרונה פינק לרגל הולדת נכד נוסף. "יום הולדת שמח ומזל טוב!"

האם הבכור מקבל פי שניים מהלוואה שמגיעה לאביו לאחר מותו? רבה ורב נחמן שניהם סוברים שהבכור יכול לקבל פי שניים אבל רק אם ההלוואה נפרעת בקרקע, לפי רבה, או בכסף, לפי רב נחמן. אביי מעלה שני קשיים על עמדותיהם. ראשית, הוא אינו רואה סיבה להבחין - אם הכסף (או הקרקע) אינו נחשב מוחזק ברשות האב, אז גם הקרקע (או הכסף) לא. שנית, הוא מצטט מקרה עבור כל אחד מהם שבו הם פסקו אחרת מאשר כאן. רבה משיב עבור עצמו ועבור רב נחמן, וטוען שהם שניהם הסבירו את עמדות חכמי ארץ ישראל, אך הם עצמם אינם מסכימים עם עמדה זו.

הקושי שהועלה נגד רבה היה ממקרה שבו אדם על ערש דווי נתן את כל רכושו בינתיים לסבתו, כדי שיינתן ליורשיו (שהייתה בתו) לאחר מות הסבתא. אולם, הבת נפטרה לפני הסבתא. כאשר הסבתא נפטרה, בעל הבת תבע את הרכוש כיורש הבת. חכמי ארץ ישראל פסקו שהרכוש לא היה ברשות הבת בזמן מותה (ראוי) והבעל לא יכול לרשת את הרכוש, שכן בעל יורש קרקעות/חפצים של אשתו שהיו ברשותה בזמן מותה (מוחזק) ולא דברים שראויים להגיע אליה. רב הונא סבר שהבעל יכול לרשת נכסים אלו כי כאשר האב הבטיח את הרכוש לבת לאחר שילך תחילה לסבתא, זה היה כאילו אמר, "זה יהיה שלך מעכשיו (הגוף), אבל הסבתא תיהנה מהפירות עד מותה." רבא הסכים עם חכמי ארץ ישראל כי טען שזה בבירור שייך לסבתא מכיוון שאם היא הייתה מוכרת אותו, המכירה הייתה תקפה, ובכך הוכיח שזה נחשב ברשותה, ולא ברשות הבת, עד מות הסבתא. זה מראה שרבה סובר שקרקעות/חפצים אינם נחשבים מוחזקים על ידי מישהו אם אדם אחר יכול למכור אותם.

רב פפא פסק: 1. בעל יורש רק רכוש שהיה ברשות האישה (מוחזק), ולא רכוש שראוי להגיע לה (ראוי); 2. בכור יורש פי שניים רק מרכוש שהיה ברשות אביו (מוחזק), ולא מרכוש הראוי להגיע לו; 3. בכור אינו מקבל פי שניים מהלוואה שמחזירים ליורשים, בין אם גבו קרקע או כסף עבור ההלוואה; 4. הלוואה שהבכור לווה מאביו ולא פרע עד לאחר מות האב היא מקרה של ספק האם היא נחשבת מוחזק או ראוי ולכן חולקים את הפי שניים בינו לבין האחים.