בבא בתרא קנ - כ"א בחשון, 22 בנובמבר

אביי מקשה על הקושי של רב יוסף עם פירושם של רב יהודה ורב ירמיה למשנה על ידי הצגת מקרים בהם המשנה משתמשת במילה "קרקע" כדי לכלול מטלטלין, ו"כל שהוא" להתייחס לגודל מסוים. משנה אחת היא בפאה ג:ח לגבי הלשון המשמשת לשחרור עבד. השנייה היא בחולין יא:ב בראשית הגז שבה "כל שהוא" מתייחס לכמות מסוימת. אולם, במסקנה, מסבירים מילים אלו במשניות הנ"ל כיוצאות מן הכלל, וקושייתו של אביי נגד רב יוסף מיושבת.

מה ההבדל בין מי שאומר "מטלטלי יינתנו לפלוני", "כל מטלטלי יינתנו לפלוני", ו"כל דבר שמיטלטל יינתן לפלוני"?

האם עבדים נחשבים כקרקע או כמטלטלין? מובאים שני מקורות להוכיח שהם מוגדרים כמטלטלין, אך שתי ההצעות נדחות.

מובאים חמישה מקרים בהם ההלכה תהיה תקפה רק אם כל הנכסים נכללים. בארבעה מתוך חמשת הפסקים הללו, "כל הנכסים" כולל גם מטלטלין, כלומר שגם אם ישאיר מקצת מטלטלין, ההלכה לא תהיה בתוקף. המקרה היחיד שבו זה לא כולל מטלטלין הוא אישה המוותרת על זכותה לגבות כתובתה אם כל הנכסים מתחלקים בינה לבין הבנים. אם מטלטלין לא חולקו, עדיין ניתן להניח שהיא ויתרה על זכותה לגבות את הכתובה, מכיוון שכתובה ניתנת לגבייה רק מקרקע.

אם אדם נותן את כל "נכסיו", אילו פריטים כלולים במילה זו?