בבא בתרא קנג - כ"ד בחשון, 25 בנובמבר
דף יומי לנשים - הדרן
נחלקו רב ושמואל במקרה שבו אדם הבטיח מתנה במילים "בחיים ובמוות". רב סבר שזו מתנת שכיב מרע, והמילים "בחיים" נאמרו רק כביטוי של תקווה שיחיה. שמואל, לעומת זאת, פירש זאת כמתנה מאדם בריא. בנהרדעא נהגו כדעת רב. לאחר מכן, רבא הציע הגבלה לדברי רב: הוא טען שרב היה מודה שהשימוש בביטוי "מחיים" (במקום "בחיים") היה נחשב כמתנה מאדם בריא. אמנם אמימר דחה...
info_outline
בבא בתרא קנב - כ"ג בחשון, 24 בנובמבר
דף יומי לנשים - הדרן
הלימוד השבוע מוקדש ע"י רות, אירה, אלסה, ג'וליאנה, רובן, אליה, אדל, עמנואל ואריאן לכבוד יום הולדתה של אילנה שטורץ'. רב ושמואל חולקים במספר מצבים שונים בנוגע למתנת שכיב מרע. אם היה שטר שבו נכתב שמתנה ניתנה על יד שכיב מרע עם מעשה קניין - רב ושמואל חולקים האם הקניין נוסף כדי לעקוף את דיני שכיב מרע ורצה שיהיה תקף רק עם שטר (שטר קניין), שלא...
info_outline
בבא בתרא קנא - כ"ב בחשון, 23 בנובמבר
דף יומי לנשים - הדרן
מה עוד כוללת המילה "נכסים"? מובאים סיפורים על נשים בשעת מיתתן שהבטיחו את רכושן לאדם אחד ואז שינו את דעתן והבטיחו אותו למישהו אחר. הרבנים דנו מהו הדין - האם אפשר לשנות את הדעת או שברגע שאדם מבטיח נכסיו, דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים דמי ואי אפשר לשנות ולכן ההצהרה הראשונה תקפה? מובא מקרה של אישה שנתנה את נכסיה לבנה לפני נישואיה...
info_outline
בבא בתרא קנ - כ"א בחשון, 22 בנובמבר
דף יומי לנשים - הדרן
אביי מקשה על הקושי של רב יוסף עם פירושם של רב יהודה ורב ירמיה למשנה על ידי הצגת מקרים בהם המשנה משתמשת במילה "קרקע" כדי לכלול מטלטלין, ו"כל שהוא" להתייחס לגודל מסוים. משנה אחת היא בפאה ג:ח לגבי הלשון המשמשת לשחרור עבד. השנייה היא בחולין יא:ב בראשית הגז שבה "כל שהוא" מתייחס לכמות מסוימת. אולם, במסקנה, מסבירים מילים אלו במשניות הנ"ל...
info_outline
בבא בתרא קמט - כ' בחשון, 21 בנובמבר
דף יומי לנשים - הדרן
איזו לשונות מועילות במתנת שכיב מרע? אם אדם מוכר את כל רכושו כשהוא שכיב מרע, האם המכירה תקפה אם הוא מחלים ממחלתו? אם אדם מודה בשעת מיתתו שהוא חייב כסף, האם מאמינים להודאתו או שאפשר שהוא משקר ורוצה להראות שאין לו הרבה כסף? מסופר סיפור על איסור הגר וכיצד הוא הצליח להשתמש בהודאה כפתרון להעביר את כספו שהיה בידי רבא (שהחזיק אותו עבורו)...
info_outline
בבא בתרא קמח - י"ט בחשון, 20 בנובמבר
דף יומי לנשים - הדרן
רב נחמן פסק שאי אפשר להעביר דברים שאינם מוחשיים, כמו הזכות לגור בבית או הזכות לפירות עתידיים מעץ אפילו בשכיב מרע. בכך הוא משווה מתנת שכיב מרע למתנה רגילה. אולם, הוא פסק במקום אחר שניתן להעביר את הזכות לגבות הלוואה בעל פה לאחר בשכיב מרע, אף על פי שזכות זו אינה ניתנת להעברה במי שאינו שכיב מרע. הגמרא מביאה שני תירוצים. אם אדם נתן עץ...
info_outline
בבא בתרא קמז - י"ח בחשון, 19 בנובמבר
דף יומי לנשים - הדרן
הדף היום מוקדש ע"י דבי ומרק פרשן לע"נ פרל ביילא בת שמחה. מניין לומדים שדברי שכיב מרע נחשבים ככתובים וכמסורים, כאילו נעשה קניין? חכמים שונים למדו זאת משני פסוקים מהתורה ושניים מהנביאים. רבא אומר בשם רב נחמן שדין זה אינו נלמד מהתורה, אלא חכמים תיקנו זאת כדי שלא תיטרף דעתו עליו. הגמרא מקשה על רב נחמן מאמירה אחרת שלו על פסק של שמואל....
info_outline
בבא בתרא קמו - י"ז בחשון, 18 בנובמבר
דף יומי לנשים - הדרן
הדף היום מוקדש ע"י דיאנה בלום לע"נ ישראל מרמורק. הדף היום מוקדש ע"י רונה פינק לכבוד בר מצווה של יוסף אשר, בנם של אילנה והרב ברם ווינברג. לאחר האירוסין, החתן היה מביא מתנות לכלה הנקראות סבלונות. אם הנישואין בוטלו, באילו נסיבות יש להחזיר את הסבלונות? הדבר תלוי בסוגי המתנות שניתנו (מתכלות או עמידות), האם היו מתנות (קטנות) המיועדות לשימוש...
info_outline
בבא בתרא קמה - ט"ז בחשון, 17 בנובמבר
דף יומי לנשים - הדרן
סתירה הובאה מברייתא נגד המשנה בעניין החזרת מתנות הדדיות לחתונה (שושבינים). היו שלושה תירוצים. השלישי הקים את המקרה של המשנה כאשר החתן מת והשאיר יבם, אח לקיים נישואי ייבום. כאשר המתנות ניתנות ליבם, עליו לחלוק אותן עם אחיו. כדי להקשות על תשובה זו משווים את המקרה למקרה שבו החתן מת אחרי האירוסין ולפני הנישואין. כשם שבמקרה ההוא, אין צורך...
info_outline
בבא בתרא קמד - שבת ט"ו בחשון, 16 בנובמבר
דף יומי לנשים - הדרן
כיצד מתחלקים רווחי הנכסים אם רק חלק או אחד מהיורשים השקיע זמן או כסף בשיפורם? מהם הגורמים המשפיעים על ההלכה? מהם חלק מהחריגים לכללים? היה נהוג שאב שהשיא את בנו הבכור בבית הסמוך לביתו, היה נותן את אותו בית לבן כמתנה. מכיוון שזה היה המנהג המקובל, גם אם האב לא ציין זאת במפורש כמתנה לבן, החוק מניח שהבית ניתן לבן. זוהי אחת משלוש הלכות...
info_outlineהדף היום מוקדש ע"י אביבה אפלמן לע"נ פלורנס אפלמן.
רבא שואל האם היתרו של רבי יוחנן בן ברוקה לאב להעדיף בן אחד על פני האחרים הוא רק כשאומר זאת בשעת מיתתו או אפילו כשהוא בריא. רב משרשיא עונה מברייתא שבה רבי נתן הבבלי הקשה על רבי יהודה הנשיא על כך שהמשנה בכתובות נב: העוסקת בהתחייבות הכתובה לבנים הזכרים של האישה (כתובת בנין דכרין), נראית כדעתו של רבי יוחנן בן ברוקה. מכיוון שהמקרה התייחס לאדם בריא (בכותב נכסיו לבנים מסויימים בשעה שהוא בריא), ברור שרבי יוחנן בן ברוקה התייחס בדעתו גם לגבי אדם בריא. יש דיון נוסף בין אביי ורב פפא בנוגע לתוכן הברייתא והשאלה מדוע רבי יהודה הנשיא ענה לקושיית רבי נתן דווקא כפי שענה ולא הציע תשובה אחרת.
אם אדם כותב שהוא נותן את כל נכסיו לאשתו, או לבנו הגדול, או לבנו הקטן, או לאדם זר כלשהו, האם יש להבין זאת כפשוטו, שהוא נותן להם את כל הנכסים במקום לתת לכל בניו, או שמא מניחים שהתכוון רק למנות אותם כאפוטרופוס על צוואתו וכתב זאת באופן כזה כדי שמקבלי ירושתו יכבדו את האפוטרופוס? מה ההבדל בין המקרים השונים שמביאים?