דף יומי לנשים - הדרן
הדף היום מוקדש לעילוי נשמתם של שלושה חיילי צה"ל שנפלו בעזה: נבו פישר, מתתיהו יעקב פרל, וקנאו קאסה. נבו היה חבר של בתי. רבי מאיר וחכמים נחלקו בעניין אופן בחירת שלושת הדיינים בדיני ממונות. לדעת רבי מאיר, כל צד בוחר דיין אחד ושני בעלי הדין יחד בוחרים את הדיין השלישי. חכמים סוברים ששני הדיינים בוחרים את השלישי. לא ברור אם משנה זו מתייחסת...
info_outline סנהדרין כב - ח' בטבת, 8 בינוארדף יומי לנשים - הדרן
הדף היום מוקדש ע"י מרק ובקי גולדשטיין. "לציון 50 שנה לעלייתינו ארצה, בנינו קובי הקדיש תלמוד בבלי בבית הכנסת נצרים בעזה." הדף היום מוקדש ע"י סורי דויס לע"נ סבתה אסתר בת מנחם מנדל. ישנן שלוש דעות לגבי הכתב המקורי של התורה - האם נכתבה בכתב עברי קדום ושונתה מאוחר יותר לאשורית, או שמא נכתבה באשורית מלכתחילה? מהן שני הפירושים השונים להבין...
info_outline סנהדרין כא - ז' בטבת, 7 בדצמברדף יומי לנשים - הדרן
הדף היום מוקדש ע"י משפחת גרינסטון לכבוד ימי הולדת של עדינה חג'ג' ואיימי פרג'. מהן זכויות המלך? מהם החוקים המיוחדים החלים רק על מלכים? המלך יכול לקחת חצי מהשלל של האומה ממלחמה. זה נלמד מהחלק שהכהן הגדול היה מקבל מלחם הפנים בכל שבוע. כמה נשים הם רשאים לשאת? תנא קמא מגביל לשמונה עשרה. רבי יהודה אומר שאין הגבלה מסוימת - זו בעיה רק אם הן...
info_outline סנהדרין כ - ו' בטבת, 6 בינוארדף יומי לנשים - הדרן
הדף היום מוקדש ע"י נשות הדרן מלונג איילנד לכבוד הולדת הנכד לסורי דויס. פלטי בן ליש משובח על כך שנמנע מלקיים יחסים עם מיכל, אשתו, כיוון שעדיין נחשבה נשואה לדוד המלך. התאפקותו נחשבת גדולה יותר מזו של יוסף ובועז, שגם הם התגברו על יצרם אך הם התגברו פעם אחת והוא כל יום. בנוגע לדינים המיוחדים למלכים: מנהגי האבלות שלהם שונים. מלך אינו יוצא...
info_outline סנהדרין יט - ה' בטבת, 5 בינוארדף יומי לנשים - הדרן
הדף היום מוקדש ע"י ג'ודי פלבר לע"נ יובל מור יוסף ויוסי כהן שנהרגו בפיגוע בגבע אסף לפני שש שנים והמשך רפואה שלמה לבנה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה שנפצע קשה בפיגוע. הדף היום מוקדש ע"י איימי קהן והרב יהושע ווקסמן לע"נ אליהו בן שלמה הכהן ועליזה. הדף היום מוקדש ע"י איליין הוכברג לכבוד בעלה ארי, הלומד איתה כל יום בחמשת השנים האחרונות מאז...
info_outline סנהדרין יח - שבת ד' בטבת, 4 בינוארדף יומי לנשים - הדרן
הכהן הגדול והמלך כפופים לשיקולים משפטיים מיוחדים. המשנה בוחנת את מעמדם המיוחד במערכת המשפטית על ידי התייחסות למספר שאלות מרכזיות: האם הם כפופים לשיפוט בתי הדין? האם הם יכולים לשמש כדיינים בעצמם? האם הם כשרים להעיד, והאם אחרים יכולים להעיד נגדם? בנוסף להתווית עניינים משפטיים אלו, המשנה משווה ומנגידה דינים ייחודיים אחרים החלים על...
info_outline סנהדרין יז - ג' בטבת, 3 בינוארדף יומי לנשים - הדרן
הלימוד השבוע מוקדש ע"י אלישבע גרי לכבוד צוות הדרן! הדף היום מוקדש לע"נ מולי אנדלמן מהנכדות שלה. יש מחלוקת בין חכמים ורבי יהודה במשנה לגבי מספר הדיינים בסנהדרין הגדולה - שבעים או שבעים ואחד. בתחילה, הגמרא מציעה שהמחלוקת מבוססת על הבנת המילה "עמך" בבמדבר יא:טז, כשהקב"ה אומר למשה לקחת שבעים זקנים "והתייצבו שם עמך." אולם זה נדחה והם...
info_outline סנהדרין טז - ב' בטבת, 2 בינוארדף יומי לנשים - הדרן
הדף היום מוקדש ע"י שפרה אטיק לרפואת צבי דב בן שרה. שבט שחטא נידון בסנהדרין הגדולה. למה הכוונה? מה היה חטאם? אחרי דחיית האפשרויות שמדובר בחטא רגיל שעונשו מיתה כמו שבת או עבודה זרה, מועלות מספר אפשרויות. רב מתנה אומר שמדובר בנשיא שבט שחטא. עולא אומר שמדובר במחלוקת בין שני שבטים על נחלה. רבינא חוזר לתשובה שנדחתה של עבודה זרה ומיישב את...
info_outline סנהדרין טו - ב' דראש חודש טבת - א' בטבת, 1 בינוארדף יומי לנשים - הדרן
הדף היום מוקדש ע"י דולי ונחמיה ששון לע"נ "אבינו היקר סולומון בן לאה ב12 חודשים לפטירתו." הגמרא נותנת שלושה הסברים שונים למקרה במשנה של 'ערכין המטלטלין'. למה רבי יהודה דורש כהן אחד? למה בשומת קרקעות צריך תשעה ישראלים וכהן אחד? מהו המקרה של אדם שדורש עשרה להעריך מכיוון שאי אפשר להקדיש בן אדם? מה מעמדו של שיער העומד להיגזז - האם הוא כמו...
info_outline סנהדרין יד - יום א' דראש חודש טבת - ל' בכסלו, 31 בדצמברדף יומי לנשים - הדרן
הודות למעשיו האמיצים של רבי יהודה בן בבא, שהפר את גזירת הרומאים האוסרת על סמיכה, נמשכה מסורת הסמיכה הרבנית ויכלו לדין דיני קנסות. רבי יהודה בן בבא נהרג על מעשה זה, אך לא לפני שהספיק לסמוך את רבי מאיר, רבי יהודה, רבי שמעון, רבי יוסי ורבי אלעזר בן שמוע. רב אביה מוסיף שגם רבי נחמיה נסמך באותו זמן. בעוד שהסיפור נראה כמרמז שאדם אחד יכול...
info_outlineהדף היום מוקדש ע"י מאיר ואהובה בלופסקי לע"נ סבתה של אהובה, בסיה חוה בת ירמיהו, בציון השלושים, ולכבוד אירוסי בנה משה למאיה וינד.
הדף היום מוקדש ע"י סיגל ספיזר לע"נ סבתה, רייזל בת גיטל.
הדף היום מוקדש ע"י דויד ומיצי גפן לע"נ אביה של מיצי, ג'ק לוק.
כאשר לווה משלם חלק מהלוואה, מוצעים שתי דעות תנאיים כדי למנוע מהמלווה לנסות לגבות את הסכום המלא המקורי. רבי יהודה מציע לכתוב מסמך הלוואה חדש לחלוטין המשקף את יתרת החוב המופחתת, תוך החלפת המסמך המקורי כדי להבטיח בהירות לגבי החוב הנותר. רבי יוסי ממליץ על יצירת קבלה שהלווה שומר כהוכחה לתשלום חלקי, המשמשת כראיה שחלק מההלוואה כבר נפרע ומגנה על הלווה מפני תביעות עתידיות אפשריות.
רב לא מקבל את שתי העמדות, ודורש שמסמך חדש יירשם במיוחד על ידי בית הדין ויתוארך למועד ההלוואה המקורי. מקשים על עמדה זו מברייתא המתירה לעדים לכתוב שטר חדש עם התאריך המקורי. עם זאת, רב נשאר בעמדתו, וטוען שלעדים חסרה הסמכות של בית הדין ליצור שעבוד על רכוש הקונה מהתאריך המקורי.
רבי יהודה ורבי יוסי גם חלוקים לגבי מסמכים מאוחרים, במיוחד במקרים שבהם האיחור אינו ברור באופן מפורש. עמדתו של רבי יהודה נובעת מהשקפתו שאין לכתוב שובר, ולכן מתיר איחור תאריך שאינו יכול להוביל לרמייה. רבי יוסי, המתיר כתיבת קבלות, מזהיר שקבלה המקדימה את המסמך המאוחר עלולה לאפשר למלווה לגבות את ההלוואה פעמיים.
שאלה רחבה יותר עולה לגבי קבלות: האם הן ישימות רק לתשלומים חלקיים של הלוואות או גם להלוואות ששולמו במלואן? המסקנה היא שאם המלווה טוען שמסמך אבוד ולכן אי אפשר לקורעו, הוא רשאי לדרוש תשלום תוך מתן שובר ללווה. גישה זו מוצדקת כי המלווה ידו על העליונה כי עשה טובה ללווה כשהלוה לו מלכתחילה.
משנה בשביעית י:ה מבחינה בין שטרות מוקדמים למאוחרים. מאחר שמסמכים יוצרים שעבודי נכסים, מסמכים מוקדמים נפסלים בשל הנחת שעבוד שגויה על קרקעות שנמכרו לאחר תאריך המופיע בשטר. מסמכים מאוחרים, עם זאת, מתקבלים.
רב המנונא מגביל ההיתר לכתוב שטר מאוחר למסמכי הלוואה אך מעלה חששות לגבי שטרי מכירה מאוחרים שיכולים לאפשר רמייה. הוא מזהיר שמוכר עלול לרכוש חזרה את הנכסים לפני מועד הרשום בשטר, והקונה עלול אז להשתמש בשטר כדי להוכיח בעלות שגויה. כאשר נשאל מדוע חששות דומים אינם חלים על הלוואות, הגמרא מציעה שרב המנונא כנראה אינו מתיר לכתוב שובר.
לאחר מכן, מסמכים מאוחרים הותרו, ואנשים החלו גם לכתוב קבלות. כדי למנוע רמייה אפשרית, רבי אבא יעץ לסופריו לציין במפורש על מסמכים מאוחרים את עובדת האיחור, בעוד רב ספרא הציע להימנע מלשים תאריך על שוברים כשלא ידוע איזה תאריך הופיע בשטר.