זבחים קטז -י"ט בטבת, 8 בינואר
דף יומי לנשים - הדרן
לפני הקמת המשכן היה ניתן להקריב אפילו בעלי חיים בעלי מום. הדבר נלמד מהיקש בין בהמות לעופות בפסוק בבראשית ח:כ, המתאר את הקרבנות שהקריב נח לאחר המבול, שכן מומים אינם פוסלים בעופות. אולם אם היה חסר לאותו בעל חיים אבר, לא ניתן היה להקריבו. דין זה נלמד מן הפסוק בבראשית ו:יט: "מכל החי." הגמרא שואלת מדוע פסוק זה אינו משמש להוציא טריפה, ומתרצת...
info_outline
זבחים קטו -י"ח בטבת, 7 בינואר
דף יומי לנשים - הדרן
המשנה פוסקת שמי שמקריב את אשם המצורע מחוץ לעזרה לפני שהגיע הזמן לבעלים להביאו (כלומר, לפני יום השמיני לטהרתו) פטור. רב חלקיה בר טובי מגביל פטור זה למקרה שבו הקריבו לשמו, לשם אשם. אך אם הקריבו שלא לשמו - יהיה חייב, שכן אילו היה מקריבו בפנים, היה קרב כקרבן אחר. רב הונא חולק על רב חלקיה. לשיטתו, אם הקרבן אינו יכול להיקרב לשמו - מפני שעדיין...
info_outline
זבחים קיד -י"ז בטבת, 6 בינואר
דף יומי לנשים - הדרן
info_outline
זבחים קיג -ט"ז בטבת, 5 בינואר
דף יומי לנשים - הדרן
מהן פעולות שעושים בבמות ציבור ולא בבמות יחיד? מה נחשב "חוץ מגתה"? יש מחלוקת ריש לקיש ור' יוחנן שמתבסס על מחלוקת אחרת - האם המבול ירד לארץ ישראל. כל אחד מעלה שלוש קושיות על הדעה האחרת.
info_outline
זבחים קיב -ט"ו בטבת, 4 בינואר
דף יומי לנשים - הדרן
הגמרא מסבירה שהמשנה תואמת את שיטת רבי נחמיה לגבי מעמד שיירי הדם. מדוע המשנה השוותה את המקרה של שני כוסות דם לחטאת שאבדה והביאו אחרת תחתיה? הגמרא מסבירה שההשוואה נועדה ללמד דין הנלמד מן המשנה, ולא לעסוק בעצם המקרה. היא מדגישה את ההבדל בין בהמה שהוקדשה כתחליף לקרבן שאבד לבין מי שמקדיש שתי בהמות מלכתחילה כדי שאחד ישמש כגיבוי...
info_outline
זבחים קיא -י"ד בטבת, 3 בינואר
דף יומי לנשים - הדרן
חכמים ורבי אלעזר חלוקים במקרה הנוגע לחיוב על ניסוך המים מחוץ למקדש. שלושה אמוראים דנים מהו בדיוק המקרה שבו הם חלוקים ומהו הבסיס העקרוני למחלוקתם. לפי רב פפא, מחלוקתם נובעת ממחלוקת אחרת – המופיעה גם במקורות נוספים כמחלוקת תנאים – בשאלה האם הביאו נסכים עם הקרבנות במדבר. שאלה זו משליכה על כך האם הוקרבו נסכים על במות יחיד, ולזה יש...
info_outline
זבחים קי - י"ג בטבת, 2 בינואר
דף יומי לנשים - הדרן
תשובה שלישית מובאת ליישב את הקושי בין עמדתו של רבי אלעזר במשנה לגבי הקטורת לבין דברי רב על עמדתו של רבי אלעזר בברייתא. התשובה השנייה, שנדחתה, תשובתו של אביי, מוחזרת על ידי רב אשי, שמיישב את הקושי שהועלה עליה. נשאלת השאלה: אם לאחר שהקרבן כבר יצא מן העזרה חסר בו חלק, האם המקריב את שאריתו בחוץ חייב? מובאים שלושה מקורות לנסות לענות על...
info_outline
זבחים קט -י"ב בטבת, 1 בינואר
דף יומי לנשים - הדרן
אסור להקריב קרבנות מחוץ לעזרה. איסור זה כולל קרבנות כשרים וכן כאלה שנפסלו בקודש – כלומר, מרגע שהובאו לעזרה או לאחר שנשחטו. ברייתא דורשת מן הפסוקים בויקרא יט:ח–ט סוגים שונים של קרבנות כשרים ופסולים שחייבים על הקרבתם מחוץ לעזרה. המשנה פוסקת שאם הקריב בחוץ כזית המורכב מבשר ואימורים (החלקים השומניים המוקטרם מכל הקרבנות) של עולה –...
info_outline
זבחים קח -י"א בטבת, 31 בדצמבר
דף יומי לנשים - הדרן
info_outline
זבחים קז -י' בטבת, 30 בדצמבר
דף יומי לנשים - הדרן
מהו המקור לדעת חכמים במשנה שמי ששוחט בחוץ ולאחר מכן מקטיר בחוץ חייב? מובאות שלוש דרכי דרשה אפשריות, והגמרא מקשה על האפשרויות השונות. מהו המקור לדין במשנה הבאה שמי שזרק את הדם מחוץ למקדש חייב? רבי עקיבא ורבי ישמעאל לומדים זאת מפסוקים שונים. הגמרא שואלת: מה לומד כל אחד מהם מן הפסוק שבו השתמש השני לאיסור זה? מהו המקור לדין במשנה הבאה...
info_outlineמהן פעולות שעושים בבמות ציבור ולא בבמות יחיד?
מה נחשב "חוץ מגתה"? יש מחלוקת ריש לקיש ור' יוחנן שמתבסס על מחלוקת אחרת - האם המבול ירד לארץ ישראל. כל אחד מעלה שלוש קושיות על הדעה האחרת.