חולין כג - שבת ז' בסיון, 23 במאי
דף יומי לנשים - הדרן
info_outline
חולין כב - שבועות - ו' בסיון, 22 במאי
דף יומי לנשים - הדרן
הגמרא מביאה ברייתא המציעה שלוש דעות שונות בנוגע למילה בפסוק שנאמר לגבי עולת העוף "כמשפט". חכמים דנים האם ביטוי זה משווה את עולת העוף לחטאת בהמה או לחטאת העוף, ומפרטים באילו מעבודות הקרבן הן דומות. מתוך מחלוקת זו צומחות ועולות שיטותיהם של חכמים ושל רבי אלעזר ברבי שמעון בשאלה האם שני הסימנים בעולת העוף טעונים חיתוך מוחלט - הבדלה. ...
info_outline
חולין כא - ה' בסיון, 21 במאי
דף יומי לנשים - הדרן
זעירי פוסק שאם נשברה מפרקתה של בהמה או עוף ונחתך רוב הבשר המקיף אותה, הם נחשבים מיד כנבילה, אף על פי שהם עדיין מפרכסים. רבא מקשה על כך: אם מצב זה נחשב כנבילה, כיצד ניתן לבצע מליקה בעוף אם העוף כבר נחשב כמת לפני שחותכים את הסימנים, הרי התהליך מתחיל בשבירת המפרקת. רבא מיישב כי במליקה, הכהן שובר את המפרקת ואת עמוד השדרה מבלי לחתוך את רוב...
info_outline
חולין כ - ד' בסיון, 20 במאי
דף יומי לנשים - הדרן
בני רבי חייא שנו כי בזמן מליקה, הכהן יכול להעביר את הסימנים כלפי העורף ולמלוק אותם מבלי לשבור את מפרקת הציפור. יש הסבורים כי כוונתם הייתה שזו הדרך היחידה הכשרה לעשות זאת (כדי שלא להפוך את העוף לטרפה תחילה על ידי שבירת המפרקת), בעוד שאחרים סבורים שזוהי רק דרך אפשרית, אך שבירת המפרקת לפני מליקת הסימנים מותרת אף היא כפי שנאמר בתורה....
info_outline
חולין יט - ג' בסיון, 19 במאי
דף יומי לנשים - הדרן
רב נחמן התיר לשחוט מעל הטבעת הגדולה, במקום שבו ה"כובע" מתחיל לשפע כלפי פנים, כל עוד נשאר חלק מה"חיטים" (בלוטות הקנה) מעל למקום החתך. עמדה זו אינה תואמת את דעת חכמים ואף לא את דעת רבי יוסי ברבי יהודה, אלא נראית כשיטתו של רבי חנינא בן אנטיגנוס. רב הונא ורב נחמן נחלקו בשאלה מהו מוקד המחלוקת בין חכמים לרבי יוסי ברבי יהודה. דעה אחת סוברת...
info_outline
חולין יח - ב' בסיון, 18 במאי
דף יומי לנשים - הדרן
שוחטים שלא הראו את סכיניהם לחכם לבדיקה נקנסו, אך חומרת הקנס הייתה שונה בהתאם לשאלה האם הסכין נמצאה פגומה או שלמה לאחר מכן. שיני מגל קציר נוטות לכיוון אחד; לפיכך, אם שחטו בו בכיוון שבו הוא חותך ואינו קורע, קיימת מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל האם השחיטה כשרה או פסולה. מכל מקום, רבי יוחנן מבהיר ששניהם מסכימים שהשחיטה פסולה, והמחלוקת...
info_outline
חולין יז - ראש חודש סיון - א' בסיון, 17 במאי
דף יומי לנשים - הדרן
המשנה קובעת כי "לעולם שוחטין". רבה ורב יוסף סבורים שניהם כי הדבר מתייחס לתקופת הגלות, אך כל אחד מהם מסביר זאת על פי שיטה תנאית שונה – או כדעת רבי ישמעאל או כדעת רבי עקיבא. תנאים אלו חלקו בשאלה האם בני ישראל במדבר נאסרו באכילת בשר (בשר תאווה) אלא אם כן הוקרב כקרבן, או שמא היו מותרים באכילת בשר אף ללא שחיטה כשרה. לאחר שהגמרא מעמיקה...
info_outline
חולין טז - שבת כ"ט באייר, 16 במאי
דף יומי לנשים - הדרן
הגמרא מביאה ברייתא כדי להוכיח שרבי מבחין בין שחיטה שנעשתה בכלי המחובר לקרקע לבין שחיטה שנעשתה בכלי שהיה תלוש ולבסוף חברו לקרקע. סתירה פנימית בתוך הברייתא מיושבת באמצעות הבחנה זו. הגמרא מעמיקה בפרטי הברייתא. תחילה היא עוסקת במקרה של שחיטה באמצעות מכשיר. לאחר שמועלית סתירה מברייתא אחרת הפוסלת שחיטה כזו, העניין מיושב על ידי הבחנה...
info_outline
חולין טו - יום ירושלים - כ"ח באייר, 15 במאי
דף יומי לנשים - הדרן
info_outline
חולין יד - כ"ז באייר, 14 במאי
דף יומי לנשים - הדרן
המשנה קובעת כי השוחט בהמה בשבת או ביום הכיפורים – שחיטתו כשרה. עם זאת, רב קובע כי הבשר אסור באכילה באותה שבת, אפילו כשהוא נא. חכמי הישיבה הסבירו כי עמדתו של רב תואמת את שיטת רבי יהודה בדיני שבת, והגמרא מנסה לברר לאיזו מהלכותיו של רבי יהודה מתכוונים. רבי אבא מציע כי הדבר מבוסס על דעת רבי יהודה בעניין הכנה – הצורך בכך שחפץ יוכן...
info_outline