דף יומי לנשים - הדרן
אסור להקריב קרבנות מחוץ לעזרה. איסור זה כולל קרבנות כשרים וכן כאלה שנפסלו בקודש – כלומר, מרגע שהובאו לעזרה או לאחר שנשחטו. ברייתא דורשת מן הפסוקים בויקרא יט:ח–ט סוגים שונים של קרבנות כשרים ופסולים שחייבים על הקרבתם מחוץ לעזרה. המשנה פוסקת שאם הקריב בחוץ כזית המורכב מבשר ואימורים (החלקים השומניים המוקטרם מכל הקרבנות) של עולה –...
info_outlineדף יומי לנשים - הדרן
info_outline
דף יומי לנשים - הדרן
מהו המקור לדעת חכמים במשנה שמי ששוחט בחוץ ולאחר מכן מקטיר בחוץ חייב? מובאות שלוש דרכי דרשה אפשריות, והגמרא מקשה על האפשרויות השונות. מהו המקור לדין במשנה הבאה שמי שזרק את הדם מחוץ למקדש חייב? רבי עקיבא ורבי ישמעאל לומדים זאת מפסוקים שונים. הגמרא שואלת: מה לומד כל אחד מהם מן הפסוק שבו השתמש השני לאיסור זה? מהו המקור לדין במשנה הבאה...
info_outlineדף יומי לנשים - הדרן
מאחר שרבי שמעון סובר שאדם נטמא רק כאשר הוא מעורב בשריפת הפרים והשעירים, שואלת הגמרא כיצד הוא מפרש את הפסוק "מחוץ למחנה" בהקשר של קרבנות יום הכיפורים (פר ושעיר הנשרפים). הוא דורש פסוק זה לגזירה שווה המקשרת את שריפת קרבנות אלו לשריפת הפרה האדומה, ומכוחה קובע שיש לשרוף את הפרה אדומה מחוץ לשלוש מחנות ופרים הנשרפים במזרח לירושלים....
info_outlineדף יומי לנשים - הדרן
שתי שאלות נוספות עולות בנוגע למעמד הטומאה של העוסקים בפרים ובשעירים שנשרפים מחוץ לירושלים, אך אף אחת מהן אינה זוכה לתשובה חד־משמעית. רבי מאיר והחכמים חלוקים לגבי טומאת השעיר המשתלח (שעיר לעזאזל) הנשלח מן הצוק ביום הכיפורים. אף ששני הצדדים מסכימים שהפרה האדומה וכן הפרים והשעירים הנשרפים מחוץ לירושלים מטמאים אוכלין ומשקין, הם...
info_outlineדף יומי לנשים - הדרן
info_outlineדף יומי לנשים - הדרן
עור העולה ניתן לכהנים, כפי שנאמר בויקרא ז:ח. אולם המשנה מסבירה שאם הקרבן נפסל לפני זריקת הדם, הכהנים אינם מקבלים את העור. אם הקרבן הוקרב שלא לשמו – לשם קרבן אחר – מאחר שהקרבן כשר, העור ניתן לכהנים. בנוסף לעולות, הכהנים מקבלים גם את עורות כל הקדשי קודשים, כגון אשמות וחטאות. דין זה נלמד במשנה מקל וחומר. ברייתא מביאה מחלוקת בין שני...
info_outlineדף יומי לנשים - הדרן
רב סבר שמשה שימש ככהן גדול. מובאות ארבע מקורות תנאיים הסותרים לכאורה קביעה זו, אך כל אחת מהן מיושבת. לאחר מכן מובאת ברייתא המראה שבעצם קיים ויכוח תנאי בשאלה האם משה היה כהן גדול. אחד מן התנאים במחלוקת זו מביא את דברי רבי יהושע בן קרחה: בכל מקום שהתורה משתמשת בביטוי חרון אף, יש לכך פעולה או תוצאה ממשית. דבריו נתקלים בקושיה מן הפסוק...
info_outlineדף יומי לנשים - הדרן
יש מחלוקת בין רבי נחמיה לבין רבי יהודה ורבי שמעון לגבי הסיבה שאהרן שרף את שעיר החטאת ביום השמיני למילואים. רבי נחמיה סובר שהסיבה היא אנינות, ואילו רבי שמעון ורבי יהודה טוענים שהשעיר נשרף מפני שנטמא. הם מקשים שלוש קושיות על שיטת רבי נחמיה - כיצד ניתן ליישב את הקושיות, וכיצד כל אחד מהם מפרש את הפסוקים שבקטע? מתי פנחס נעשה כהן? לפי...
info_outlineדף יומי לנשים - הדרן
שלושה יישובים נוספים – ובסך הכול חמישה – מוצעים כדי ליישב את הסתירה בין שתי הברייתות, שכל אחת מהן מציגה עמדה שונה של רבי שמעון בשאלה האם אונן רשאי לאכול מקרבן הפסח בלילה. על היישוב השלישי מקשים, ליישוב הרביעי מובאת ראיה, ודבריו של רבה בר רב הונא מובאים לתמוך ביישוב החמישי.
info_outlineהלימוד השבוע מוקדש ע"י רוברט ופאולה כהן לע"נ הענע בת יצחק נחמיה.
הדף היום מוקדש ע"י שפרה טייברג לע"נ אביה צבי טייברג.
אם אדם נשבע שבועת הפקדון לכמה אנשים בבת אחת, באילו נסיבות יידרש להביא כמה קרבנות? המשנה מונה שלוש דעות שונות ומובאת ברייתא עם דעות רבי מאיר ורבי יהודה. שמואל ורבי יוחנן מביאים הסברים שונים לגבי איזה נוסח רבי מאיר ורבי יהודה חולקים עליו.
אם מישהו נשבע שאין לו כמה דברים של מישהו, האם חייב לא רק על כל דבר אלא גם על הביטוי הכולל בתחילת דבריו "אין לך בידי"? על זה יש מחלוקת אמוראים.
הפרק השישי דן בשבועה המוטלת על ידי הדיינים, ליתר דיוק בשבועה של מי שמודה במקצת הטענה. מה הוא השיעור המינימלי של הטענה וההודאה החלקית הנדרשים כדי להתחייב בשבועה. דרישה נוספת היא שההודאה תהיה על אותו סוג של חפץ כמו הטענה. רבן גמליאל חולק וסובר שלא צריך שההודאה תהיה על אותו סוג של חפץ.