דף יומי לנשים - הדרן
חכמים ורבי אלעזר חלוקים במקרה הנוגע לחיוב על ניסוך המים מחוץ למקדש. שלושה אמוראים דנים מהו בדיוק המקרה שבו הם חלוקים ומהו הבסיס העקרוני למחלוקתם. לפי רב פפא, מחלוקתם נובעת ממחלוקת אחרת – המופיעה גם במקורות נוספים כמחלוקת תנאים – בשאלה האם הביאו נסכים עם הקרבנות במדבר. שאלה זו משליכה על כך האם הוקרבו נסכים על במות יחיד, ולזה יש...
info_outlineדף יומי לנשים - הדרן
info_outline
דף יומי לנשים - הדרן
אסור להקריב קרבנות מחוץ לעזרה. איסור זה כולל קרבנות כשרים וכן כאלה שנפסלו בקודש – כלומר, מרגע שהובאו לעזרה או לאחר שנשחטו. ברייתא דורשת מן הפסוקים בויקרא יט:ח–ט סוגים שונים של קרבנות כשרים ופסולים שחייבים על הקרבתם מחוץ לעזרה. המשנה פוסקת שאם הקריב בחוץ כזית המורכב מבשר ואימורים (החלקים השומניים המוקטרם מכל הקרבנות) של עולה –...
info_outlineדף יומי לנשים - הדרן
info_outline
דף יומי לנשים - הדרן
מהו המקור לדעת חכמים במשנה שמי ששוחט בחוץ ולאחר מכן מקטיר בחוץ חייב? מובאות שלוש דרכי דרשה אפשריות, והגמרא מקשה על האפשרויות השונות. מהו המקור לדין במשנה הבאה שמי שזרק את הדם מחוץ למקדש חייב? רבי עקיבא ורבי ישמעאל לומדים זאת מפסוקים שונים. הגמרא שואלת: מה לומד כל אחד מהם מן הפסוק שבו השתמש השני לאיסור זה? מהו המקור לדין במשנה הבאה...
info_outlineדף יומי לנשים - הדרן
מאחר שרבי שמעון סובר שאדם נטמא רק כאשר הוא מעורב בשריפת הפרים והשעירים, שואלת הגמרא כיצד הוא מפרש את הפסוק "מחוץ למחנה" בהקשר של קרבנות יום הכיפורים (פר ושעיר הנשרפים). הוא דורש פסוק זה לגזירה שווה המקשרת את שריפת קרבנות אלו לשריפת הפרה האדומה, ומכוחה קובע שיש לשרוף את הפרה אדומה מחוץ לשלוש מחנות ופרים הנשרפים במזרח לירושלים....
info_outlineדף יומי לנשים - הדרן
שתי שאלות נוספות עולות בנוגע למעמד הטומאה של העוסקים בפרים ובשעירים שנשרפים מחוץ לירושלים, אך אף אחת מהן אינה זוכה לתשובה חד־משמעית. רבי מאיר והחכמים חלוקים לגבי טומאת השעיר המשתלח (שעיר לעזאזל) הנשלח מן הצוק ביום הכיפורים. אף ששני הצדדים מסכימים שהפרה האדומה וכן הפרים והשעירים הנשרפים מחוץ לירושלים מטמאים אוכלין ומשקין, הם...
info_outlineדף יומי לנשים - הדרן
info_outlineדף יומי לנשים - הדרן
עור העולה ניתן לכהנים, כפי שנאמר בויקרא ז:ח. אולם המשנה מסבירה שאם הקרבן נפסל לפני זריקת הדם, הכהנים אינם מקבלים את העור. אם הקרבן הוקרב שלא לשמו – לשם קרבן אחר – מאחר שהקרבן כשר, העור ניתן לכהנים. בנוסף לעולות, הכהנים מקבלים גם את עורות כל הקדשי קודשים, כגון אשמות וחטאות. דין זה נלמד במשנה מקל וחומר. ברייתא מביאה מחלוקת בין שני...
info_outlineדף יומי לנשים - הדרן
רב סבר שמשה שימש ככהן גדול. מובאות ארבע מקורות תנאיים הסותרים לכאורה קביעה זו, אך כל אחת מהן מיושבת. לאחר מכן מובאת ברייתא המראה שבעצם קיים ויכוח תנאי בשאלה האם משה היה כהן גדול. אחד מן התנאים במחלוקת זו מביא את דברי רבי יהושע בן קרחה: בכל מקום שהתורה משתמשת בביטוי חרון אף, יש לכך פעולה או תוצאה ממשית. דבריו נתקלים בקושיה מן הפסוק...
info_outlineבמחלוקת בין חמשת התנאים לגבי אילו דברים נשארים על המזבח גם אם נפסלו, ריש לקיש מציין מקרים שבהם יש הבדל הלכתי ממשי בין הדעות השונות. לפי הגמרא, חידושו הוא במקרה אחד ספציפי שרצה לחדש שר' שמעון עדיין עומד בעמדתו (נסכים הבאים עם הקרבן אבל לא הובאו באותו יום שהוקרב הקרבן.
קיימת מחלוקת תנאים בין ר' שמעון ור' יהודה לגבי אילו פסולים חל עליהם הדין של "אם עלו – לא ירדו." הגמרא מביאה ברייתא שבה מסבירים את המקור לדיעותיהם